הצעת חוק איות שמות רחובות, דרכים ומקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

ל-"rakevet". הדבר מקשה מאד כמובן על דוברי שפות זרות, אזרחים ותיירים כאחד, ומעמיס על המשק נטל כלכלי ותדמיתי מביך ומיותר. התופעה נפוצה בתוך שטחי הרשויות המקומיות גם בהקשר לשמות והאתרים בערבית. המקומיות. תודות לתחלופתם בפעילות השוטפת של הרשויות המקומיות. חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/3706; פ/25/823(. הצעת החוק זהה לפ/25/823 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בשבט התשפ"ג)2023.02.13(שמות המקומות והאתרים בישראל עקביים אך ורק בשפה העברית. במקרים רבים איות שמות מקומות ואתרים בשפות זרות משתנה משלט לשלט. כך לדוגמא תייר המבקש לנסוע משדה התעופה נתב"ג לקיסריה יתקל פעם בשם Queysaria, פעם בשם Caesarea, ופעם בשם Ceysariya. תייר המבקש להגיע לכינרת יתקל בשלטים המובילים ל-Galilay of Sea, ולאחר מכן בשלט המוביל ל Kineret Yam. נוסע המבקש לעלות לתחנת הרכבת בתל אביב ייתקל, בין השלטים המובילים ל-"station train" גם בשלט המוביל רחובות. כך אפשר למצוא רחובות בשם Gabirol Ebn ובמקום אחר Gvirol Ebn, או לדוגמה רחוב הרצל יהיה ברשות אחת Hertzel וברשות אחרת Herzel, וכן הלאה. הדבר נכון גם לעניין איות שמות המקומות לפיכך, מוצע כי האקדמיה ללשון העברית תהיה המוסד העליון שיקבע את נכונות איות שמותיהם של מקומות ציבוריים ואיות זה יפורסם באתר האינטרנט של המוסד שיעודכן פעמיים בשנה. בנוסף, מוצע כי רשויות מקומיות יפנו לאקדמיה ללשון העברית על מנת לקבל אישור לאיות שם של מקום ציבורי חדש, למעט מצב שבו השם מופיע במאגר השמות באתר האינטרנט של המוסד. עוד מוצע להסדיר את נושא איות השמות בשפות זרות בשלטים של מקומות ציבוריים. כמו כן, מבקשת הצעת החוק להסדיר את השילוט הקיים בהתאם להסדר החדש בפרק זמן סביר ובהתחשב בפעילות השוטפת של הרשויות תקופת המעבר הארוכה)5 שנים(מסירה את החשש מהעלות התקציבית בגין החלפת השלטים עצמם הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי