חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023

כלל יחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – החוק), מחייב, משנת 2007 ואילך, את כל העיריות והמועצות המקומיות להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומן באמצעות חברה למתן שירותי מים וביוב שתוקם לפי הוראות החוק (להלן – חברה). בשנת 2013 אושר בכנסת תיקון מס' 6 לחוק (להלן – תיקון מס' 6), שנועד להביא להתייעלות במשק המים והביוב (התיקון נכלל בחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014), התשע"ג–2013). בתיקון זה נקבע כי שירותי המים והביוב יופעלו באמצעות חברה אזורית שתספק שירותי מים וביוב לכמה רשויות מקומיות. כמו כן, נקבעו הוראות בדבר הקמת חברות אזוריות, ובכלל זה שלבי ההקמה ומועדים מחייבים – מועד להקמת חברות ברשויות מקומיות שטרם עשו כן (רשויות בלא חברה) כדי להקל את מיזוג החברות לחברות אזוריות וכן מועד להקמת חברות אזוריות (להלן – המועד הקובע). לפי סעיף 6ב לחוק, מהמועד הקובע רשויות מקומיות וחברות לא יהיו רשאיות להפעיל את משק המים והביוב אלא באמצעות חברות אזוריות. בשל קשיים ביישום הוראות תיקון מס' 6 נדחו מועדים אלה פעם אחר פעם, ומשום כך המתווה לצמצום מספר החברות לא נכנס למעשה לתוקף. הדחייה האחרונה במועדים המחייבים אושרה בתיקון מס' 11 לחוק, שאושר בכנסת בחודש ינואר 2018, והמועד הקובע להקמת החברות האזוריות נדחה כך שיחול בשנים 2019 ו־2020. בחודש דצמבר 2018 אושר בכנסת תיקון נוסף לחוק, תיקון מס' 12, שנועד לקדם את יישום המתווה להקמת חברות אזוריות, אך גם המתווה בנוסחו המתוקן לא יושם בשל קשיים שונים. הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה לדחות את המועדים המחייבים כדי לאפשר בחינה מעמיקה של הוראות החוק בעניין החובה להקים חברות אזוריות ושל המתווה הראוי לקידום התייעלות במשק המים והביוב העירוני. עוד מוצעים בה תיקונים לעניין חברות אזוריות ולעניין הליך מינוים של נושאי משרה בחברות. סעיפים 1, מוצע לדחות את המועד הקובע לעניין החובה 2 ו־10 להקים חברות אזוריות ולקבוע אותו ליום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025). נוסף על כך, מוצע לדחות את המועד הנקוב בסעיף 6א(ב) לחוק ולקבוע שרשות מקומית שלא הפעילה את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), תהיה מחויבת להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב של הרשות המקומית עד ליום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), לפי הוראת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) ובתנאים שתפרט. כמו כן, מוצע להתאים את נוסח הסעיף האמור לדחיית המועדים ולהבהיר כי רשויות מקומיות שערב תחילתו של התיקון המוצע טרם העבירו את הפעלת שירותי המים והביוב שבתחומן לידי חברה לא ייראו כמפירות את הוראות החוק בעניין זה. עוד מוצע לתקן בהתאם את המועד הנקוב בהגדרה "רשות מקומית בלא חברה". לצד דחיית המועדים כאמור מוצע להחמיר את הסנקציה הקבועה בחוק בשל הפרת הוראות מועצת רשות המים לפי סעיף 6א(ב) לחוק. לפי סעיף 130(ב) לחוק, הממונה על החברות ברשות המים (להלן – הממונה) רשאי להטיל על רשות מקומית שהפרה הוראות אלה עיצום כספי בסכום כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, השווה היום ל־300,75 שקלים חדשים. כדי להגביר את ההרתעה, מוצע להגדיל את סכום העיצום הכספי למיליון שקלים חדשים. סעיפים סעיף 6ג לחוק קובע כי מועצת רשות המים, 3 ו־4 לאחר המלצת הממונה, תשייך את הרשויות המקומיות לקבוצות, שמספרן לא יעלה על 30, כך שלכל קבוצה תהיה חברה אזורית אחת. סעיף 6ו לחוק קובע סמכות לפטור חברה מהחובה להקים חברה אזורית או להצטרף לחברה אזורית, ובלבד שגם לאחר מתן הפטור מספרן הכולל של החברות, ובכללן חברות אזוריות, לא יעלה על 30. נוכח הקשיים ביישום הוראות החוק בעניין זה וכדי לאפשר גמישות בקביעת מספר החברות האזוריות שיוקמו, מוצע לבטל את המגבלה המספרית ולתקן בהתאם את המגבלה הקבועה לעניין הפטור כאמור. סעיף 5 סעיף 6ז לחוק קובע את שלבי ההקמה של חברה אזורית ואת התקופות לביצועם, אשר מסתכמות ב־120 ימים. בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור נקבעו מועדים שמהם מונים את תחילת ביצועם של שלבי ההקמה. עקב דחיית המועד הקובע מוצע לקבוע כי התקופות לביצוע שלבי ההקמה יימנו מיום כ"ח באב התשפ"ד (1 בספטמבר 2024), כלומר ארבעה חודשים לפני המועד הקובע, ולגבי חברה שניתן לה פטור לפי סעיף 6ו – מיום פקיעת תוקפו של הפטור. סעיף 6 סעיף 60 לחוק קובע את תנאי הכשירות למינוי דירקטורים בחברות. חלק מתנאי הכשירות הם התנאים הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), הקובע כי יכול להתמנות לדירקטור מי שהוא תושב ישראל, מלאו לו 25 שנים ויש לו תואר אקדמי בתחומים המפורטים בסעיף האמור או שהוא בעל חמש שנות ניסיון בתפקידים מסוגים המפורטים באותו סעיף. מאחר שראש רשות מקומית או חבר מועצה ברשות מקומית הם נבחרי ציבור, מוצע לאפשר להם לכהן בדירקטוריון של חברה שאותה רשות מקומית היא בעלת המניות בה ללא בחינת תנאי הכשירות האמורים לעניין תואר אקדמי וניסיון. עם זאת, יובהר כי יוסיפו לחול שאר תנאי הכשירות לפי החוק, ובכללם התנאים לעניין איסור ניגוד עניינים. סעיפים לפי סעיפים 61 ו־68 לחוק, דירקטורים בחברות 7 (1) ו־8 ממונים על ידי מועצת הרשות המקומית ומנהל כללי של חברה ממונה על ידי דירקטוריון החברה, והכול לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות. הוועדה מוסמכת לבדוק את כשירותם והתאמתם של המועמדים לכהונה כאמור על פי תנאי הכשירות הקבועים בחוק. מאחר שהוועדה לבדיקת מינויים עוסקת בבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונה בשורה ארוכה של חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים, וכדי לקצר את משכה של בדיקה כאמור, מוצע להעביר את הסמכות לבדיקת מועמדים לכהונת דירקטור ומנהל כללי בחברה לידי הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים בחברות שמינתה מועצת רשות המים לפי סעיף 63א לחוק, אשר לה שלושה חברים ובראשה שופט בדימוס. לפי המוצע, הוועדה תהיה מוסמכת לייעץ למועצת הרשות המקומית לעניין מינוי דירקטורים בחברות וכן לייעץ לדירקטוריון החברה לעניין מינוי מנהל כללי. עוד מוצע לקצוב את המועד לקבלת החלטה בוועדה בעניינו של מועמד לכהונת דירקטור ומנהל כללי בחברה. לגבי מינוי דירקטורים בחברה מוצע לקבוע כי אם הוועדה לא החליטה בעניינו של מועמד לכהונת דירקטור בתקופות הקבועות לכך, אותו מועמד ימונה לכהונת דירקטור באופן זמני עד החלטת הוועדה בעניין אישור מינויו, ובלבד שהממונה אישר כי הרשות המקומית שהמועמד לכהונה כחבר דירקטוריון הוגש מטעמה הגישה לוועדה את כל המסמכים והמידע שדרשה הוועדה לגבי אותו מועמד וכן שניתנה חוות דעת מאת היועץ המשפטי של החברה המאשרת כי מתקיימים במועמד תנאי הכשירות למינויו לפי חוק. נוסף על כך, מאחר שבכמה מקרים בעבר הוועדה לבדיקת מינויים המכהנת היום נמנעה מדיון במועמדותו של אדם לכהונת דירקטור או מאישור מועמדותו רק משום שאין בדירקטוריון שאליו הוא מיועד להתמנות מניין חוקי כנדרש לפי סעיף 63 לחוק, מוצע לקבוע כי הוועדה לא תימנע מבדיקת מועמדותו של אדם לכהונת דירקטור או מאישור מינויו מסיבה זו בלבד. סעיף 7(2) כיום תקופת מינויו של דירקטור בחברה נקבעת לפי סעיף 21 לחוק החברות הממשלתיות, והתקופה המרבית היא שלוש שנים. מאחר שחלק מחברי הדירקטוריון בחברה הם נבחרי ציבור (חברי מועצה ברשות המקומית שהיא בעלת המניות בחברה), מוצע לקבוע כי תקופת כהונתו של דירקטור שהוא חבר מועצה ברשות המקומית תהיה עד תום תקופת כהונתה של מועצת הרשות המקומית שמינתה אותו, אלא אם כן החליטה מועצת הרשות המקומית להחליפו בחבר אחר. סעיף 9 סעיף 63(א)(5) לחוק קובע כי החלטותיה של חברה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור של הממונה, וכי הממונה לא יאשר ייעוד רווחים לחלוקה אם החברה לא ביצעה שלב מהשלבים הקבועים בחוק להקמת חברה אזורית. הוראה זו הוספה בזמנו בתיקון מס' 6 כדי להבטיח עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק להקמת חברות אזוריות וכדי להשית סנקציה על רשויות מקומיות המפירות את החובות הקבועות בחוק. ואולם, בשל אי־קיום הוראות החוק בעניין חברות אזוריות, מאז שנת 2020 לא אישר הממונה חלוקת רווחים לרשויות המקומיות שהן בעלות המניות בחברות (דיבידנדים). מדובר בסכומים שיכולים להיות מועברים לקופת הרשות המקומית הנוגעת בדבר לטובת תושבי הרשות, ולפיכך, מוצע לתקן את סעיף 63(א)(5) לחוק כך שהממונה יהיה רשאי לאשר ייעוד רווחים לחלוקה גם לחברה שלא ביצעה שלב משלבי ההקמה של חברה אזורית. בהקשר זה יצוין כי מאז כניסתם לתוקף של כללי תאגידי מים וביוב (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ"ב–2021, הממונה מוסמך להטיל עיצומים כספיים בשל הפרות החוק, כך שיש לרשות המים כלי אכיפה יעילים גם ללא הוראה המונעת מהממונה לאשר חלוקה של רווחים לרשויות המקומיות כאמור. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בין היתר בנושאים אלה: 1. מתן פטור ממס חברות לגבי הכנסות של חברה וכן ממס על הכנסות של חברה מדיבידנדים ומריבית על הלוואה שנתנה רשות מקומית לחברה. 2. סכום העיצום הכספי שיוטל על רשויות מקומיות בשל הפרת הוראות סעיף 6א(ב) לחוק.