הצעת חוק דמי הבראה, התשפ"ג-2023

השכיר בישראל. כיום, נכללת הזכות בהסכם קיבוצי כללי ובצו הרחבה המחיל אותה על כלל המשק. הקיבוצי וצו ההרחבה. מרכיב כספי במשכורתו של העובד כמו כל מרכיב כספי אחר. השנתיים האחרונות לעבודתו. כך, פדיון הזכות מוגבל אך ורק לשנתיים האחרונות להעסקה גם במידה את הפערים החברתיים בין אותן אוכלוסיות עובדים חזקות לאוכלוסיות עובדים מוחלשות. לכרוך עמו גם שינוי בנושא ההתיישנות של הזכות אשר כיום משקף עדיין את התפיסה הישנה של הזכות כזכות בעין. שהשינוי הנדרש בהסכם מקובל על משרד הכלכלה אשר הביע מוכנות להרחיבו במסגרת צו ההרחבה. הכללית הקבועה בחוק. חברות הכנסת מיכל רוזין ותמר זנדברג)פ/20/128(ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין)פ/21/185; פ/24/2268(. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר התשפ"ג)2023.03.20(הזכות לדמי ההבראה מהווה חלק מן המרכיבים הכספיים החשובים הנכללים בסל שכרו של העובד עיגון הזכות בחקיקה נדרש כעת לצורך תיקון העוול הכרוך בתקופת ההתיישנות המקוצרת של דמי ההבראה כפי שקיימת בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה, ואשר בעת הזו לא ניתן לתיקון במסגרת ההסכם מטרת תשלום דמי ההבראה בעבר היתה לסייע לעובד להשיב את כוחותיו באמצעות שהייה באחד מבתי ההבראה של ההסתדרות. ללא שהייה בבתי ההבראה בפועל לא היה זכאי העובד להחזרים. כך, הזכות לדמי הבראה עוצבה בראשיתה כזכות בעין ולכן הוגבלה בזמן האפשרות לקבלה באופן רטרואקטיבי. במהלך השנים ולאור השינויים שחלו בשוק העבודה בישראל, הלך וניתק הקשר בין דמי ההבראה לשהייה בבתי ההבראה עד להיעלמותו המוחלטת. כיום, העובד אינו נדרש להוכיח כי שהה בבית ההבראה בפועל כתנאי לתשלום דמי ההבראה. כך, הפכו דמי ההבראה לזכות כספית גרידא, אשר מהווה נכון להיום, מיום סיום יחסי עובד-ומעסיק, רשאי עובד לתבוע דמי הבראה שלא שולמו לו, רק עבור וזכות זו הופרה כבר שנים רבות. המצב הקיים מגדיל את הפערים בין אוכלוסיות עובדים מוחלשות וחזקות שכן עובדים מוחלשים, גם אם אלו מודעים לזכויותיהם, יפחדו לדרוש אותם מן המעסיק בעת העסקתם, בשל החשש מפיטורים או פגיעה אחרת מצד מעסיקם. לאוכלוסיות עובדים חזקות לרוב יש עמדת מיקוח חזקה יותר מול המעסיק, ולכן ממילא לרוב יקבלו את זכויותיהן, ובמקרה שלא – יפנו ביתר קלות למעסיקן לדרוש את המגיע להן גם בעת העסקתן. כך, מצב של תקופת התיישנות מקוצרת מגדיל השינוי המוזכר במהותה של הזכות לדמי הבראה, בדמות הפיכתה לזכות כספית לכל דבר ועניין חייב פניות לצדדים להסכם הקיבוצי הכללי)ההסתדרות הכללית ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים(בבקשה לשנות את תקופת ההתיישנות כפי שמפורט לעיל במסגרת ההסכם הקיבוצי נענו בשלילה, הגם מטרתה של הצעת חוק זו, אם כן, היא לעגן בחוק את הזכות לדמי הבראה ובתוך כך לשנות את מנגנון ההתיישנות הקבוע לגביה כיום ולהרחיב את תקופת ההתיישנות משנתיים ל-7 שנים כתקופת ההתיישנות הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי הכנסת)פ/19/1620(, על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין)פ/19/2829(, על שולחן הכנסת העשרים על ידי