הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-2025

כללי חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), קובע עונש של מאסר עולם על עבירת רצח. הניסיון מלמד כי עונש זה אינו מרתיע מחבלים, שכן רבים מהם מניחים שתקופת מאסרם תקוצר משמעותית בעסקאות הכוללות שחרור אסירים. מחבלים רבים אף חזרו לסורם והמשיכו בפעילות טרור לאחר שחרורם. כמו כן, הרשות הפלסטינית מעבירה מדי שנה סכומי כסף למחבלים הכלואים בבתי הסוהר בישראל המסייעים בקיומם. מאחר שעונש המאסר אינו מרתיע דיו, מוצע לקבוע כי דינם של מחבלים על מעשי רצח שביצעו יהיה מיתה. עונש זה יהיה בו כדי להרתיע וכך למנוע ביצוע מעשי טרור נוספים. סעיף 1 סעיף 300(א) לחוק העונשין מגדיר את עבירת הרצח כגרימה בכוונה או באדישות למותו של אדם, וקובע בצידה עונש של מאסר עולם. סעיף 301א לחוק העונשין קובע נסיבות מחמירות שבהתקיימן מאסר העולם הוא עונש חובה, ובין השאר, אם המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, אם נעשה באכזריות מיוחדת או אם הוא מעשה טרור. מוצע לקבוע נסיבה מחמירה חדשה, שהעונש בצידה יהיה מיתה, ועונש זה יהיה עונש חובה: גרימת מוות בכוונה או באדישות של אזרח ישראל כשהמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו. סעיף 2 בתחיקת הביטחון באזור יהודה והשומרון (להלן – האזור) קבוע כיום עונש מוות: סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע–2009 (להלן – צו בדבר הוראות ביטחון), קובע כי "הגורם בכוונה למותו של אחר, דינו מוות". מוצע לקבוע כי שר הביטחון יורה למפקד הצבאי באזור, שהוא הריבון באזור לפי דיני התפיסה הלוחמתית, לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון בשני היבטים. ההיבט הראשון עניינו הרוב הדרוש בגזר דין מוות. סעיף 165 לצו האמור קובע כי "לא יוטל על הנאשם בבית משפט צבאי גזר דין מוות, אלא אם כן היה מותב בית המשפט הצבאי מורכב משלושה שופטים שדרגתם איננה פחותה מסגן אלוף וגזר הדין ניתן פה אחד". מוצע לבטל את הדרישה למתן גזר דין פה אחד, ולאפשר מתן גזר דין מוות גם ברוב רגיל של הרכב השופטים. ההיבט השני עניינו הסמכות הנתונה כיום למפקד הצבאי באזור להקל בעונש לפי סעיף 184 לצו בדבר הוראות ביטחון. לפי המוצע, סמכות זו לא תחול במקרה שבו נגזר עונש מוות.