הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026

כללי לנוכח פעולות מתמשכות ונרחבות של פגיעה באתרי עתיקות ומורשת ביהודה והשומרון ושוד עתיקות קיבלה הממשלה את החלטה מס' 90 מיום ז' בשבט התשפ"ג (29 בינואר 2023) (להלן – החלטת הממשלה מס' 90), ובהתאם לה גובשה תוכנית להצלה, לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת באזור יהודה והשומרון. בהחלטת הממשלה מס' 786 מיום כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023) אושרה התוכנית והוקצו תקציבים הנדרשים ליישומה. כיום הטיפול באתרי עתיקות בישראל הוא בתחום אחריותה של רשות העתיקות, ואילו הטיפול באתרי עתיקות ומורשת ביהודה והשומרון הוא באחריות יחידת קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, הפועלת לפי דיני האזור (להלן – קמ"ט ארכיאולוגיה), ובפרט החוק הירדני וצו המפקד הצבאי באזור המתקן אותו (חוק העתיקות, מס' 51 לשנת 1966, וצו בדבר חוק העתיקות (יהודה והשומרון) (מס' 1166), התשמ"ו–1986 (להלן – צו 4 קובץ המנשרים מס' 75, התש"ן, עמ' 32. העתיקות)); זאת, מכוח סמכותו של המפקד הצבאי באזור ובהתאם לדיני התפיסה הלוחמתית שלפיהם מנהלת מדינת ישראל שטחים אלו זה שנים רבות. מטרת הצעת החוק המתפרסמת בזה היא לקבוע בחקיקה ראשית אחריות ישירה של המדינה לטיפול בעתיקות ובאתרי מורשת וארכיאולוגיה ביהודה והשומרון, כדי לשפר ולייעל את הטיפול בהם ולצמצם את הפגיעה בהם. לפיכך מוצע בין השאר להקים רשות מקצועית ועצמאית שהנושא יהיה באחריותה, להקנות לה את כלל הסמכויות הנדרשות לשם כך ולאפשר לה להפעילן בהתאם לתחיקת הביטחון כמפורט בהצעת החוק, ולהבטיח תקציב קבוע למימון פעילות הרשות במסגרת תקציב משרד המורשת. סעיפים מוצע לפרט את מטרת הצעת החוק כאמור 1 ו־2 ולהגדיר את המונחים המשמשים בה, ובין השאר מונחים אלו: "האזור" – שטח שקמ"ט ארכיאולוגיה לפי צו העתיקות היה מוסמך לפעול בו ערב תחילתו של החוק המוצע; "אתר" – מקום היסטורי שנקבע לפי צו העתיקות שיש בו עתיקות או שהוא קשור במאורעות היסטוריים חשובים; "תחיקת ביטחון" – כל מסמך שהוציא מפקד כוחות צה״ל באזור, מפקד צבאי או רשות אחרת שפעלה מטעמם. סעיפים מוצע להקים את רשות המורשת ביהודה 3 ו־22 והשומרון (להלן – הרשות) ולקבוע שהיא תהיה תאגיד סטטוטורי באחריות משרד המורשת. 5 קובץ המנשרים מס' 241, התשע"ד, עמ' 7035. הרשות תהיה מוסמכת לטפל באתרי עתיקות ומורשת שהוכרזו כמקום היסטורי על פי תחיקת הביטחון ולהפעיל את סמכויותיה בשטחים שבהם היה קמ"ט ארכיאולוגיה מוסמך לפעול ערב חקיקת החוק המוצע. ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן – ועדת החינוך) תדון בהגדרה המדויקת של האזור בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. מוצע לפרט בחוק את תפקידי הרשות וסמכויותיה, ובכלל זה חשיפה, חפירה, שימור, שחזור ופיתוח של אתרי עתיקות ומורשת, ניהולם, הפעלתם ואחזקתם; שימור ושחזור של עתיקות וכן ניהול אוצרות העתיקות של האזור ושמירתם; פיקוח על חפירות ארכיאולוגיות באזור; עריכת מחקרים וניהול מידע ארכיאולוגי וספרייה מדעית בתחום העתיקות והמורשת באזור; קידום ועידוד של פעילויות חינוך והסברה, וכן קיום קשרים בין־לאומיים בתחום הארכיאולוגיה. כמו כן תהיה הרשות מוסמכת לרכוש מקרקעין או להפקיע מקרקעין ועתיקות ככל שהדבר יידרש לשם שמירה, שימור, מחקר או פיתוח של אתרי עתיקות ומורשת באזור. רשות המורשת, מנהל הרשות ועובדיה יפעלו למימוש סמכויותיהם בדרכים המפורטות בתחיקת הביטחון. מובהר כי אין בחוק המוצע כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לכוחות הביטחון ולמפקד הצבאי לפי תחיקת הביטחון, אך במקרה של סתירה, יגברו הוראות החוק המוצע. 7 קובץ המנשרים מס' 22, התש"ל, עמ' 781. 8 קובץ המנשרים מס' 22, התש"ל, עמ' 769. 9 קובץ המנשרים מס' 19, התש"ל, עמ' 663. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת החינוך את הסמכויות הקבועות בתחיקת הביטחון לשם טיפול בעתיקות ובאתרי מורשת אשר מוצע להקנות לרשות המורשת, בין השאר בהשוואה לסמכויות הנתונות לרשות העתיקות לשם טיפול בעתיקות בישראל. סעיף 4 מוצע להסדיר את סדרי העבודה והתיאום בין רשות המורשת לרשויות אחרות שיש להן סמכויות באזור לעניין אתרי עתיקות ומורשת שהוכרזו גם כפארקים או כשמורות טבע או שיש בהם מקום קדוש לפי תחיקת הביטחון. סעיף 5 מוצע לאפשר לרשות המורשת להתקשר עם רשות מקומית או עם תאגיד לשם שמירה, ניהול, אחזקה או הפעלה של אתר עתיקות או אתר מורשת לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ולאפשר את הארכתה. מובהר כי ההתקשרות תיעשה בהתאם לכלל הדינים החלים על התקשרויות של רשויות ציבוריות וכי גם אם יועברו סמכויות כאמור תהיה רשות המורשת אחראית לקביעת המדיניות ולמתן הנחיות בדבר ניהול האתר ולשם שמירת אופיו הממלכתי והאינטרס הציבורי בהפעלתו. רשות המורשת תפקח באופן שוטף על פעילות הגוף המפעיל את האתר. סעיפים מוצע לקבוע כי במסגרת רשות המורשת 6, 7 ו־23 תוקם מועצה בת תשעה חברים ובה נציגי משרד המורשת ומשרד הביטחון, נציג רשות העתיקות, נציגי ציבור בעלי מומחיות או ניסיון בתחומי עתיקות, היסטוריה, ארכיאולוגיה או מורשת שלפחות אחד מהם יהיה נציג סגל אקדמי ונציגי רשויות מקומיות באזור. שר המורשת יהיה ממונה על ביצוע החוק וימנה את המועצה, והיא תפעל ותייעץ לו בכל הנוגע ליישום החוק המוצע ולהגשמת מטרותיו, תעקוב אחר פעילות הרשות ותאשר את התקציב לפעילותה. סעיפים מוצע לקבוע הוראות לעניין מעמד הרשות 8 עד 16 והמועצה בהתבסס הן על הוראות חוק רשות ו־ 21 העתיקות, התשמ"ט–1989 (להלן – חוק רשות העתיקות), והן על הוראות חוקים אחרים המקימים תאגידים סטטוטוריים. בין השאר מוצעות הוראות בעניין הקמת הרשות ומעמדה, המנהל הכללי של הרשות, מועצת התאגיד ותפקידיה, סדרי עבודת המועצה, כהונת חבריה ותוקף פעולותיה ואיסור העברת נכסים על ידי הרשות. סעיף 17 לשם צמצום הפגיעה באתרי עתיקות ומורשת באזור וקיום הוראות החוק ותחיקת הביטחון שנועדו להגן על אתרי עתיקות ומורשת באזור, מוצע לקבוע ששר המורשת ימנה מפקחים, ואלה יפעלו במתכונת דומה ובהתאם לסמכויות הנתונות כיום לפקחי עתיקות לפי תחיקת הביטחון. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת החינוך בסמכויות שמוצע להקנות למפקחים לפי החוק המוצע, בין השאר בהשוואה לסמכויות מפקחי רשות העתיקות. 15 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421. סעיפים מוצע להקים ועדת ערר בת שלושה חברים, 8 1 ו־25 בדומה לוועדת הערר הפועלת לפי חוק העתיקות, התשל"ח–1978, ולהסמיכה לדון בעררים על החלטות מנהל הרשות בעניין רישיונות חפירה, רישיונות יצוא וביצוע פעולות באתרים, וכן על קביעתו כי חפץ או מבנה הם עתיקה. לוועדה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1969, כגון סמכות לחקור ולזמן עדים, לכפות ציות, לקיים דיון פומבי או חסוי במקרים מתאימים ולקבוע את סדרי דיוניה. כמו כן יחולו על ועדת הערר חלק מהוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, החלות על גופים מעין שיפוטיים, ובין השאר הוראות לעניין כהונת חברי ועדת הערר, סדרי דין להגשת ערר, עיון בתיקים והמצאת החלטות ועדת הערר. מוצע תיקון משלים של התוספת הרביעית והתוספת החמישית לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, שעניינן סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בהחלטות של רשויות בענייני האזור. כך, מוצע להוסיף בתוספת החמישית לחוק האמור את הסמכות לדון בערעור מינהלי על החלטות ועדת הערר. עוד מוצע להוסיף בתוספת הרביעית לחוק האמור את הסמכות לדון בעתירות על החלטות רשות מינהלית אחרת שתוקם לפי החוק המוצע, כגון רשות המורשת ומנהל הרשות. סעיפים מוצע לקבוע כי פעילות רשות המורשת תמומן 9 1 ו־20 מתקציב המדינה ומהכנסות הרשות מאגרות אשר יועברו לקופת הרשות. מוצע לאפשר לרשות לקבל תרומות ולהקים קרנות מחקר לשם ביצוע תפקידיה, בדומה להוראות החוק החלות על רשות העתיקות בישראל. עוד מוצע לקבוע כי השתתפות אוצר המדינה בתקציב הרשות תיקבע בחוק תקציב שנתי במסגרת תקציב משרד המורשת, וכי ככל שיידרש לרשות תקציב מיוחד בעבור סיוע של כוחות הביטחון וטיפול באתרים בעלי חשיבות ורגישות מיוחדת, הוא יגובש בתיאום עם משרד הביטחון. סעיף 24 בהמשך להחלטת הממשלה מס' 90, וכדי לעגן בחקיקה הסדרה אחידה של אחריות שר המורשת ומשרד המורשת על הטיפול בכל תחום העתיקות בישראל ובאזור, מוצע לתקן גם את חוק רשות העתיקות כך שהשר הממונה על ביצועו יהיה שר המורשת במקום שר התרבות והספורט. יצוין כי הסמכויות כבר הועברו לשר המורשת מכוח החלטת הממשלה (י"פ 11098, התשפ"ג, עמ' 3606). כמו כן, מוצע להחליף את שלושת נציגי משרד התרבות והספורט במועצת רשות העתיקות לפי סעיפים 6(א)(1)(א) עד (ג) לחוק האמור בשלושה נציגים מקרב עובדי משרד המורשת. סעיף 27 מוצע לקבוע הוראות מעבר לרציפות פעילותה של יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה, תקציבה והתקשרויותיה והעברת סמכויותיה לרשות המורשת. כמו כן, מי שמכהן כקמ"ט ארכיאולוגיה יהיה מנהל הרשות לתקופת כהונה אחת של ארבע שנים. סעיף 28 לבסוף, לשם שיפור הפיקוח והבקרה על יישום החוק, מוצע לקבוע כי שר המורשת ידווח לוועדת החינוך אחת לשנה על פעילות רשות המורשת והמועצה ועל ניצול תקציב הרשות. ** המועד ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא כ־30 מיליון שקלים חדשים בשנה. הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה. יוזם: חבר הכנסת עמית הלוי