הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון - סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג-2023

חוק המזונות)הבטחת תשלום(, התשל"ב–1972)להלן – החוק(, נועד לסייע למי שנפסק לזכותו פסק דין למזונות שאינו מבוצע על ידי החייב בתשלום. אוכלוסיה זו מורכבת ברובה, מנשים וילדים. במקרים אלה, לפי הוראות החוק, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת מזונות חודשית ופועל, במקביל, לגבות את פסק הדין מן האב החייב. בפועל, לעתים האב מתנער ממחויבותו הכלכלית כלפי ילדיו וצובר חוב במוסד לביטוח לאומי. במצב שכזה עלותה של קצבת המזונות, לפחות זמנית, חלה על המוסד לביטוח לאומי. יש לציין כי הגובה של קצבת המזונות אינו מתחשב במספר הילדים מעבר לשניים, ואינו ריאלי ביחס לצורכי הילדים, בפרט לאחר קיצוץ קצבאות הילדים. האם שהיא הורה עצמאי ושאבי ילדיה מתנער ממחויבויותיו הכלכליות כלפי ילדיו, נושאת לבדה באחריות ובעול לשיקום המשפחה וזאת כדי שילדיה לא יועברו למשפחות אומנה או מוסדות ציבוריים)שעלותם לקופת המדינה כבדה לאין ערוך מקצבת המזונות(. נוסף על כך, היא נאלצת להתמודד עם מצב קשה ועם משכורת אחת שצריכה להספיק לכל צורכי המשפחה. כמו כן, רבות מהאימהות המבקשות להיעזר בחוק המזונות, הפסידו חלק מהרכוש המשפחתי תמורת הגט, צברו חובות עקב הליך הגירושין והן לעתים אף מחויבות בחובות שהותיר הבעל. גירושין מהווים משבר, ובמקרים אלה נוצר משבר על גבי משבר, ועל כן בני המשפחה זקוקים לשיקום ולטיפולים פסיכולוגיים שעלותם מוטלת על האם. ואולם, לפי תקנה 6 לתקנות המזונות)הבטחת תשלום(, התשל"ג–1973, שהותקנו מכוחו של החוק,