הצעת חוק ביטול עונש המוות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

ובעוזריהם, התש"י–1950 והחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י–1950(. חייל שבגד, עזב את המערכה, סייע לאויב או מסר לו מידע, ובלבד שמעשה כזה נעשה בתקופת לחימה. לפי סעיף 493)א(לחוק זה, עונש המוות יבוצע בירייה. המאפשרת דיון משמעותי בזכויות האדם. הזכות לחיים היא לפיכך, כמעט דבר המובן מאליו. עד שנת 1954 חל במדינת ישראל עונש מוות מכוח פקודת החוק הפלילי, 1936, המנדטורית, אשר המשיכה לחול בישראל על פי פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948. כיום, עונש המוות מותר מכוח סעיפים 96 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, וכן מכוח סעיף 21)7(לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955. העבירות שבית משפט אזרחי במדינת ישראל יכול להטיל בגינן עונש מוות, שיבוצע בתלייה, הן: בגידה במדינת ישראל בתקופה של פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה)סעיף 96 לחוק העונשין, התשל"ז–1977(; פגיעה בריבונותה של ישראל)סעיף 97 לחוק האמור(; חרחור מלחמה)סעיף 98 לחוק האמור(; סיוע לאויב במלחמה)סעיף 99 לחוק האמור(; עשיית מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי או האנושות או פשע מלחמה, בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עוינת)חוק לעשיית דין בנאצים כמו כן, לפי סעיף 43 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, יכול בית דין צבאי לגזור גזר דין מוות על הזכות לחיים היא הזכות הראשונה במעלה והבסיסית ביותר. הגנה על החיים היא הגנה על התשתית