הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון - ייעוד זמנים לרחצה נפרדת באתרי טבע), התשפ"ג-2023

במדינת ישראל ישנם לפחות %20 מהאוכלוסייה מכל הדתות, שמטעמי דת נמנעים מרחצה במקומות שאין בהם שעות רחצה נפרדות, לגברים ולנשים. עקב כך, נמנע מאוכלוסייה זו לבקר ולהשתמש באתרי טבע שיש בהם מקומות רחצה, מכיוון שאין בהם הסדר של שעות רחצה נפרדת לנשים ולגברים. כך למעשה אוכלוסיות אלו מופלות לעומת כלל אזרחי המדינה. ההפליה מתעצמת, כאשר מדובר באתרי טבע ששייכים למדינה, ובפועל אינם מאפשרים לאוכלוסיות אלו לבקר ולהשתמש באתרים רחצה בטבע, בהתאם לדתם ואמונתם. בכך, המדינה מונעת את השימוש של כלל הציבור במשאבי הטבע ששייכים לכלל הציבור. כבר בשנת 1978, בעקבות הצעת חוק של חבר הכנסת אברמוביץ, תוקן חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד–1964, והוסדרה סוגיית חופי ים נפרדים. בשנת 1995 בעקבות הצעת חוק של חבר הכנסת משה גפני, הוסדרה חובת הפרדה במקומות רחצה המוגדרים כ"מקומות מרפא", אך סוגיית ההפרדה באתרי הרחצה באתרי הטבע לא הוסדרה בחוק עד כה ועל כן מוצע להסדיר עניין זה בחוק כעת. לאור האמור, מוצע לקבוע בחוק שכל מקום רחצה שמנוהל על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים, יקבעו שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/2154(. הצעת החוק זהה לפ/24/2154 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------