חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024

כלל י סעיף 3(ב) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016 (להלן – חוק אומנה לילדים), קובע כי ילד שנמצא באומנה זכאי לכל הזכויות שזכאי להן כל ילד בישראל. לפי סעיף 46(א) לחוק אומנה לילדים, אומן מקבל ממשרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – המשרד) תשלומים בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד, לרבות צרכיו המיוחדים, בהתאם לתוכנית הטיפול של הילד, ומכוח סעיף זה משלם המשרד לאומן של ילד נכה תשלום מוגדל. בתקנה 4(א) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010, נקבע בין היתר כי גמלאות לפי אותן תקנות ישולמו כל עוד הילד הנכה אינו מושם בידי משפחת אומנה. בעד ילד נכה שהושם באומנה לא משתלמת גמלת ילד נכה אף אם השתלמה בעדו טרם הושם באומנה. בשנים האחרונות עודכנו סכומי גמלת ילד נכה, ואילו התשלום המוגדל לא עודכן בהתאם. כמו כן, גמלת ילד נכה משולמת לפי הצרכים הטיפוליים ברמות שונות, ואילו התשלום המוגדל אינו מבוסס על אמות מידה דומות, ולכן ייתכן שבעד ילד נכה שיש לו צרכים טיפוליים שהיו מצדיקים גמלה ברמת זכאות גבוהה, משולם תשלום מוגדל שאינו תואם את צרכיו. לפיכך, על פי ההסדר כיום לא כל ההוצאות הכרוכות באספקת צרכיו המיוחדים של הילד לוועדה ביום א' באב התשפ"ג (19 ביולי 2023). הנכה המושם באומנה מכוסות, זכויותיו עלולות להיפגע, ומשפחת האומנה שקיבלה עליה לטפל בילד, להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו תתקשה לעשות כן. ההסדר המוצע נועד לאפשר לאומן לקבל גמלת ילד נכה בעד ילד נכה שמושם אצלו באומנה וכך לסייע לו לטפל בילד ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו. סעיפים מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח 1 ו־2 משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), ולקבוע בסעיף 306א המוצע כי על אף הוראות התקנות האמורות, גמלת ילד נכה המגיעה בעד ילד נכה המושם באומנה, תשולם לאומן בעד תקופת האומנה. בדומה להסדר הקבוע בסעיף 222ב לחוק הביטוח הלאומי לעניין גמלה מוגדלת למשפחות שבהן ילדים נכים, מוצע לקבוע כי גם במשפחת אומנה שבה שני ילדים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור של %150 (סעיף 306א(ב) המוצע). עוד מוצע לתקן את סעיף 222ב לחוק הביטוח הלאומי כך שלא תיפגע זכותו של הורהו של הילד הנכה המושם במשפחת האומנה לקבל גמלה בשיעור של %150 בעד ילד אחר שלו שהוא זכאי בעדו לגמלת ילד נכה. סעיף 3 לפסקאות (1) ו־(2) בסעיף 46 לחוק אומנה לילדים נקבע בסעיף קטן (ג) כי אומן לא יקבל כספים מכל מקור אחר פרט למפורט באותו סעיף לשם מימון החזקתו של הילד. בסעיף קטן (ו) (1) של אותו סעיף נקבע כי הטבות ותגמולים המגיעים לילד לפי כל דין וגמלאות שהילד זכאי להן מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו ככלל לאפוטרופוס על רכוש הילד. מכיוון שמוצע שגמלת ילד נכה תשולם לאומן, מוצע להתאים את הוראות הסעיף כך שהאומן יוכל לקבל את הגמלה האמורה. עוד מוצע להחליף את הוראות סעיף קטן (ז), כך שאומן יהיה זכאי לקבל גמלת ילד נכה בעד ילד נכה שהושם אצלו באומנה, נוסף על ההטבות והזכויות הניתנות לו כיום לפי כל דין בעד ילד שבעדו משולמת גמלת ילד נכה והטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג בעד ילד כאמור. וזה נוסחו של סעיף קטן (ז) שמוצע להחליפו: "על אף האמור בסעיף זה, ילד עם מוגבלות שהמשרד הכיר בו לעניין סעיף קטן זה כבעל צרכים מיוחדים עקב המוגבלות, זכאי במשפחת האומנה להטבות כמפורט להלן שהיו משולמות בעדו כילד נכה שזכאי לגמלה לפי סימן ו׳ לפרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי (בסעיף קטן זה – גמלת ילד נכה) אילולא היה מושם באומנה, ובלבד שהטבה הניתנת לעניין שבעדו זכאי אומן לתשלום לפי סעיף קטן (א) לא תינתן אלא במידה שבה עולה ההטבה על התשלום האמור: (1) הטבות וזכויות לפי כל דין הניתנות בעד ילד שבעדו משולמת גמלת ילד נכה, למעט אותה גמלה; (2) הטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג, בעד ילד שבעדו משולמת גמלת ילד נכה." לפסקה (3) סעיף 43 לחוק אומנה לילדים קובע את סמכויות האומן, ובכלל זה סמכויותיו בעניינים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק. מוצע להוסיף לסמכויות אלה את הסמכות להגיש תביעה לגמלת ילד נכה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בהתאמות נוספות הנדרשות בחקיקה עקב תשלום הגמלה לאומן על פי ההסדר המוצע.