הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון - איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023

ומחיריהם.קיימים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא ישיר ויבוא מקביל. ישיר של מוצריו. לעומת זאת, יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא קמעונאיות. הסופי של המוצר, בעיקר באמצעות האינטרנט. שווקים או יותר. במישור הבין–לאומי, יכול יבואן מקביל לנצל את הפער כאמור בדרך של קניית מוצר הישראלי, או קניית עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קנייה משמעותי. רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה תחרות ובחוקיותו של יבוא מקביל. של סיכול או צמצום התחרות מיבוא מקביל. כך, למשל, מדוח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ישירים עלולים לנקוט פעולות כדי למנוע גישה של יבואנים מקבילים לערוצי ההפצה הקמעונאיים, תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידיהם. ישראלים לרכישת מוצרים באתרי אינטרנט זרים. הממונה(להטיל עיצום כספי בגובה של עד 113 מיליון שקלים בקירוב על מי שיפר הוראה זו. שלא תעלה על שלוש שנים. הכנסת)פ/25/2364(. הצעת החוק זהה לפ/25/2364 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בשבט התשפ"ג)2023.02.20(במשק הישראלי יש ליבוא תפקיד מרכזי כמחולל תחרות, בהיותו גורם המשפיע על מגוון המוצרים בדרך כלל, יבואן של סחורה מתקשר בחוזה עם ספק הטובין, וספק הטובין מעניק לו מעמד של יבואן בדרכים אחרות, למשל מעודפי מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות או מרשתות מסלול יבוא נוסף, אשר חשיבותו התחרותית גוברת בשנים האחרונות, הוא יבוא אישי על ידי הצרכן התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול של פער במחירו של מוצר מסוים בשני בשווקים שבהם המחיר שגובה יצרן בין-לאומי נמוך מזה שהוא גובה בעבור מוצרים המיועדים לשוק להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן כאשר מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין־מותגית משמעותית ויבואן ישיר מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא. הדין הישראלי הכיר בחשיבותו של היבוא המקביל כמחולל כך למשל בע"א 7629/12 הסביר בית המשפט העליון כי "בישראל... נקודת המוצא לדיון ביבוא מקביל היא שפעולה במתכונת זו היא מותרת, במישור העקרוני. למעשה, בחירה זו נראית חיונית במיוחד בהקשר הישראלי לנוכח הנתונים המאפיינים את המשק הישראלי – שבו התנאים התחרותיים הם מוגבלים ואף מעוררים חשש לריכוזיות–יתר הפוגעת בתחרות בהתחשב, בין השאר, בגודלו הקטן יחסית, בתלות הכמעט מוחלטת ביבוא במגזרים תעשייתיים רבים, ובהיותו מבודד מבחינה כלכלית מסביבתו הקרובה." תכליתו המרכזית של התיקון המוצע היא למנוע פגיעה בתחרות בידי היבואן הישיר של טובין, בדרך בתחום היבוא שמונתה ביום כ' באלול התשע"ג)26 באוגוסט 2013(בידי שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר, אשר הוגש לשרים כאמור ביום י"ח בחשוון התשע"ה)11 בנובמבר 2014(עולה, כי יבואנים כמו כן, מטרת התיקון המוצע היא למנוע פגיעה בתחרות בידי יבואן ישיר בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא אישי. כך למשל יבואן ישיר עלול לנקוט פעולות שתכליתן למנוע גישה של צרכנים לכן, מוצע לתקן את חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988)להלן – החוק(, ולאסור על יבואן ישיר לעשות מעשים שיפגעו ביבוא מקביל או ביבוא אישי. עוד מוצע להסמיך את הממונה על התחרות)להלן – הוראה זו תעמוד בתוקפה משך שש שנים מיום תחילתה, אך לשר הכלכלה והתעשייה, בהמלצת הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תהיה סמכות להאריך אותה בתקופה נוספת הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי