חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023

סעיף 1 גביית דמי חסות מצד גורמים עברייניים הולכת ופושה בחברה, ולא אחת אנשים ועסקים נדרשים לשלם סכומים ניכרים כדי לשמור על שגרת חייהם, על שלומם הגופני ועל רכושם שלהם ושל קרוביהם. עם התפשטות פעילות עבריינית זו היא שינתה את פניה, ואינה כוללת בהכרח איומים או איומים המופנים לקורבן העבירה, אלא מעבירה מסר באמצעות מעשי אלימות, הצתה או נזק בסביבתו. התנהגות זו מקשה על הוכחת הקשר הסיבתי בין האימה שמטיל העבריין ובין הדרישה או הקבלה של דמי החסות מקורבנות העבירה. לפי עבירת הסחיטה באיומים הקבועה בסעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, נדרשים איום כלפי הקורבן וקשר סיבתי בין האיום ובין הנעת הקורבן למלא את דרישת העבריין. בנסיבות כאמור יש קושי לפעול כנגד הפעילות העבריינית של גביית דמי חסות. לפיכך מוצע לקבוע עבירה חדשה בסעיף 428א המוצע, בשתי דרגות של חומרה: האחת עניינה גביית דמי חסות בדרך של ניצול מצוקה שאין בה יסוד של איומים, אשר מאפשרת את הוכחת מודעותו של העבריין שגובה דמי חסות באופן שיטתי או מתמשך למצוקת הקורבן בדרך של חזקת מודעות, אלא אם כן הוכיח אחרת; השנייה עניינה גביית דמי חסות באיומים, שהעונש בצידה חמור יותר. לסעיף קטן (א) הוראה זו נסבה על ניצול מצוקתו של קורבן העבירה החושש לחייו ולחיי קרוביו ולרכושם, כדי לדרוש או לקבל ממנו דבר שלא כדין, או בתמורה שאינה הולמת את הדבר באופן סביר, או בדרך של מתן תמורה שאינה הולמת בעבור מצרך שניטל ממנו. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע חזקת מודעות המעבירה את נטל ההוכחה למי שדורש או מקבל תמורה או נותן תמורה שאינה הולמת בנסיבות שבסעיף קטן (א)(2) או (3), בהתאמה, באופן מתמשך או שיטתי, אם לפני כן התרחשו אירועים בסביבתו של קורבן העבירה שמעצם טיבם עלולים לגרום לחשש לגוף או לרכוש. לפי המוצע, בהתקיים נסיבות אלו, תקום חזקה כי אדם כאמור ידע שהתשלום נעשה עקב מצוקה, אלא אם כן יוכיח אחרת. לסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע נסיבה מחמירה של גביית דמי חסות אם ניצול המצוקה של אדם לשלם או לתת דבר בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת נעשה באיומים או בהטלת אימה בדרך אחרת. בנסיבות אלו יהיה העונש בצד העבירה שבע שנים, כמו בעבירת האיומים, או תשע שנים – אם האיום פעל את פעולתו. לסעיפים קטנים (ד) ו־(ה) מוצע לקבוע לעבירה המוצעת, בשתי דרגות החומרה, עונש מזערי שלא יפחת מרבע העונש המרבי לעבירה, ולקבוע כי עונש מזערי כאמור לא יהיה כולו על־תנאי, והכול בהיעדר טעמים מיוחדים. סעיף 2 מוצע להטיל על שר המשפטים ועל השר לביטחון לאומי חובת דיווח שנתית לכנסת על יישום הוראות ההסדר המוצע בעשר השנים הראשונות לתוקפו. השרים ימסרו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת נתונים, בין היתר על מספר תיקי החקירה שנפתחו בחשד לעבירה המוצעת, על מספר כתבי האישום שהוגשו ועל תוצאות ההליכים המשפטיים שננקטו בשלה. יוזם: חבר הכנסת יצחק קרויזר