הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - דרישת הסכמה בכתב), התשפ"ג-2023

ילדים, חלוקת רכוש ומזונות ילדים. בעניינים אלה תדון הערכאה שהחלה לדון ראשונה בתביעה. חוק שיפוט בתי דין רבניים)נישואין וגירושין(, התשי"ג–1953, מאפשר לכרוך לתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין הרבני את העניינים הנלווים. מצב זה יוצר "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. את הסכסוך בדרכי שלום. הרבני את העניינים הנלווים, כפי שנעשה היום. על פי המצב החוקי הקיים כיום בישראל, כאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון משמורת למצב הקיים השלכות קשות על זוגות המתגרשים בישראל, בשל העובדה שהם נאלצים לצאת ל"מירוץ סמכויות" בין הערכאה הדתית לאזרחית, במקום לנסות ולהגיע לשלום בית או לחלופין, לסיים מצב דברים זה פוגע בעיקר בנשים, כיוון שבתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק על פי הדין הדתי, בו יש "נחיתות משפטית" מובנית של נשים לעומת בעליהן. בשל מרוץ הסמכויות וכריכת העניינים הנוספים בבית הדין הרבני, נופלות הנשים המתגרשות קורבן לסחטנות וסרבנות גט והופכות לשבויות בידי בעליהן. לפי הצעת החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה יישארו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. עם זאת, מוצע לבטל את האפשרות לכרוך אל הליך הגירושין בבית הדין