הצעת חוק הסדרת שוק הכשרות בישראל, התשפ"ג-2023

חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983)להלן – חוק איסור הונאה בכשרות(, קובע כי הרשאים לתת תעודת הכשר הם מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכך, רב מקומי המכהן במקום בו נמצא בית האוכל, ולעניין תעודות הכשר בצה"ל – הרב הראשי לצבא-הגנה לישראל או רב צבאי שהסמיך. דוח מבקר המדינה לשנת 2008)59ב(, שעסק בפיקוח על כשרות המזון, העלה ממצאים חמורים של מצבי ניגוד אינטרסים הנובעים מהמבנה הנורמטיבי הקיים, וכן בעיות אחרות הקשורות בעניין הכשרות, כגון המונופול של הרבנות הראשית על ייבוא בשר, סוגיית העסקת משגיחי הכשרות על ידי בתי העסק וניגוד האינטרסים הנובע ממצב זה, תעריפי הכשרות המוגזמים והיעדר אחידות. כמו כן, דוח המבקר העלה כשלים חמורים נוספים בתחומים הקשורים בנותני תעודת הכשרות, אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, תהליכי הנפקת תעודת הכשרות, תשלומי אגרות, מעמדם של משגיחי הכשרות, גורמים פרטיים המנפיקים תעודת הכשר)בד"צים(וכן מעמד ודרכי עבודת הרבנים ועובדי המועצות הדתיות. נוסף על כך, קיימת תרעומת בקרב ציבור בעלי העסקים ובקרב הציבור הישראלי בדבר מונופול הכשרות של הרבנות הראשית והמועצות הדתיות. הדבר משליך הן על אופי ותנאי הכשרות, הן על איכות השירות והן על יוקר המחיה. יתרה מכך, החוק פוגע בצורה קשה בחופש הדת ולמעשה משמש ככלי לכפיית אופי וצביון שירותי הדת במדינה. מצב עניינים זה גרר תרעומת ציבורית גדולה על תפקודה הלקוי של מועצת הרבנות הראשית לישראל בפיקוח לא ראוי על דרישות ההלכה היהודית הנדרשות לשם מתן תעודת הכשר. תפקוד לקוי זה נגרם עקב