הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - דיון במעמד צד אחד באלימות נפשית), התשפ"ג-2023

הערך העצמי, באובדן השליטה בחייהן ובתלות נפשית וכלכלית בגבר האלים. האלימות הנפשית הקשה דלית יסעור-בורוכוביץ ויעל לביא-אפרת, ב-%45 מהמקרים עילות בקשת הצו אינן אלימות פיזית אלא שהגבר מפעיל ובאמצעותן פוגע בה ובילדים. לאלימות נפשית יש השלכות קשות על נשים נפגעות אלימות. מחקרים מראים כי אלימות נפשית היא אחד מסוגי האלימות הקשים ביותר. אלימות נפשית כוללת, בין היתר, השפלה מילולית, קללות, איומים, שליטה כלכלית, מעקבים, בידוד חברתי ומשפחתי ועוד. מעבודת שטח עם נשים נפגעות אלימות עולה כי אלימות נפשית היא הרסנית ונחווית על ידי הנשים כאלימות הקשה ביותר, יותר מאלימות פיזית. אלימות נפשית נבנית על בסיס רחב של טקטיקות שמטרתן להפעיל כוח ושליטה על נפגעת אלימות נפשית. מחקרים מתחום הנפש מראים כי אישה הסובלת מאלימות נפשית מתמשכת מאבדת שליטה על חייה והופכת חסרת אונים בהתנהלותה מול הגבר האלים. נשים נפגעות אלימות נפשית מאופיינות באובדן מהווה לעיתים קרובות אינדיקטור לסכנת חיים לאישה אף יותר מאלימות פיזית. על פי מחקרן של ד"ר אלימות פסיכולוגית ונפשית. לעיתים אחרי גירושין האישה סובלת מאלימות נפשית בשל המניפולציות בתי משפט רגישים יותר כיום לתופעות של אלימות פיזית. "סינדרום האישה המוכה" מוכר לאנשי המפתח בהליך המשפטי ומתבטא בפסיקת בתי המשפט. עם זאת, בעוד שקל יחסית לשכנע במצבה הנפשי של האישה המוכה פיזית, קשה הרבה יותר לשכנע את בית המשפט שהדבר נכון במידה שווה גם במקרים של אלימות נפשית שאינה מלווה באלימות פיזית. במקרים מסוג זה, שבהם בית המשפט לא שוכנע שנשקפת סכנה ממשית לאישה ושיש להוציא צו, השניים חוזרים לביתם המשותף לאחר הדיון. המצב כיום הוא שאלימות נפשית שמגיעה לכדי אישום בבית משפט לרוב נלווית לאלימות פיזית ואינה עומדת