הצעת חוק המים (תיקון - הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשפ"ג-2023

סיבתי בין העדרם של מים נקיים לבין מחלות והפרעות גופניות. הנוספת בתעריף ב'. בנושא, נרשמה ב-2013.1.1 עלייה נוספת בתעריפים. 415 מיליוני שקלים לשנה, ולקבוע את תעריפי המים על פי "עקרון העלות". הזכות למים מוכרת כזכות יסוד בחברה הישראלית, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון. חוק המים, התשי"ט–1959)להלן – חוק המים(קובע בסעיף 1 כי מקורות המים הם קניין הציבור ומיועדים לצורכי תושבי המדינה ולפיתוח הארץ. סעיף 3 לחוק המים מעגן את הזכות של כל אדם לקבל מים ולהשתמש בהם. עיגון הזכות למים כזכות יסוד מבוסס על ההכרה כי אספקה סדירה של מים קשורה באופן מובהק ליכולת לנהל אורח חיים היגייני ובריא, וכי קיים קשר הרפורמה בתעריפי המים, שנכנסה לתוקף ביום 1 בינואר 2010, הביאה עמה עלייה חדה בתעריפי המים לשימוש הביתי. מחד גיסא, שונו שיטת הקצאות מכסות המים והיקפן, כך שבמקום שלושה תעריפים מדורגים)תעריף א' ל-8 מ"ק ראשונים; תעריף ב' ל-8 מ"ק נוספים; ותעריף ג' לכל כמות נוספת, כשלמשפחות מעל 4 נפשות הורחב תעריף א' ב-3 מ"ק לחודש לכל נפש(, נקבעו שני תעריפים בלבד המוקצים ביחס לכמות הנפשות בבית)תעריף א' ל-5.3 מ"ק לאדם; ותעריף ב' לכל כמות נוספת(. מאידך גיסא, התעריפים התייקרו באופן משמעותי, הן ביחס לכמות הבסיסית בתעריף א', והן ביחס לכמות בעקבות שינוי שיטת התעריפים, נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בתעריפי המים לצרכן הביתי)מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי 63א, אוקטובר 2012, עמ' 241-285(. מאז פרסום דוח מבקר המדינה הרפורמה שהביאה להתייקרות מחירי המים התקבלה בהחלטת הממשלה מיום 2007.8.12)החלטת ממשלה מס' 2184(, שקבעה כי יש להפסיק את התמיכה הממשלתית למשק המים, שעמדה אז על סך של לפי עקרון זה, המעוגן בחוק המים ובחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב קובעת את התעריפים בגין השימוש בשירותי מים וביוב על פי מלוא עלות