הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון - הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ג-2023

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א– 2000)להלן – החוק(, קובע שהפליה בהספקת מוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים היא עוולה אזרחית שאפשר להגיש בשלה תביעה אזרחית. סעיף 5)ב(לחוק מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד סכום של 50 אלף שקלים חדשים בשל הפליה כאמור. בבסיס האפשרות לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עומדים כמה טעמים, ביניהם הכרה בכך שעצם ההפליה פוגעת בכבוד, בביטחון העצמי ובשוויון, וכן הכרה בקושי להוכיח ולכמת את הנזקים הטבועים בהפליה. תיקון זה מוצע בהמשך לתיקוני חקיקה דומים, בעיקרם משנת 2013, דוגמת התיקון משנת 2013 שנערך בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, במסגרתו הועלה הסכום המרבי של הפיצוי ללא הוכחת נזק שבית המשפט רשאי לפסוק במקרה של הטרדה מינית ל-000,120 שקלים חדשים. תיקון רלוונטי נוסף לעניין זה הוא תיקון שנערך בשנת 2013 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, המעלה אף הוא את הפיצוי מכוח עילות מסוימות הקבועות באותו חוק ל-000,120 שקלים חדשים. לתיקון זה רציונל זהה לתיקון המוצע, כיוון ששניהם עוסקים בהפליה. בהמשך לתיקונים אלה, ובשל הרציונלים הזהים שעומדים בבסיסם, מוצע להעלות את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק שבית המשפט רשאי לפסוק לפי החוק, מ-000,50 שקלים חדשים ל-000,120 שקלים חדשים. שינוי זה מתבקש גם לאור העובדה שסכום של 000,50 שקלים חדשים הוא נמוך, ובהתחשב בזמן הארוך הנדרש לניהול הליך משפטי, בעלות הכספית שלו ובקושי הנפשי הכרוך בניהולו – הגשת התביעה הופכת להיות חסרת כדאיות כלכלית.