הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התשפ"ג-2023

משבר הקורונה כפה במידה רבה על המשק הישראלי מעין פיילוט לגבי ביצוע עבודה מהבית. כהפקת לקחים ממשבר זה, ולכל הפחות מהגל הראשון שלו, שייצר ריחוק חברתי והפרדה, נכון שנבחן גם את התועלות החיוביות שהמשבר הביא עימו. משבר הקורונה הוכיח שניתן כמעט בן-לילה ובהיקף נרחב להעביר את המשק בישראל לעבוד מרחוק. כל שנשאר כעת הוא להסדיר את הנושא בחוק, ולהתאים את הסכמי העבודה לכך. בעקבות משבר הקורונה אנו רואים עוד ועוד חברות במגזר הפרטי שמיסדו אצלן מנגנון של עבודה מרחוק עבור כלל עובדי החברה או חלקם. נוסף על כך, במגזר הציבורי החל בשנת 2012 ביצוע פיילוט ברשות הפטנטים במשרד המשפטים, שביקש לבחון העסקה מרחוק של בוחני פטנטים, והעלה תוצאות חיוביות. במסגרת הפיילוט נמצא כי הייתה עלייה בשביעות הרצון של העובדים, וכי דפוס עבודה זה הביא להקלה על גיוס ושימור עובדים, וכן דווח על שמירה או עליה בתפוקות העובדים ועל ירידה במספר ימי ההיעדרות שעיקרה בהפחתת ימי המחלה. כמו כן נמצא כי העבודה מרחוק לא פגעה בזמינות העובדים במהלך שעות העבודה, וכי ההתייעצויות בין העובדים נמשכו למרות העבודה מרחוק. בנוסף נחסכו הוצאות דיור, חניה והחזרי נסיעות. לאור ההצלחה של הפיילוט מוסדה בשנת 2014 העבודה מרחוק כהסדר קבוע ברשות הפטנטים, הסדר הקיים עד היום בהצלחה רבה. הצעת החוק מבקשת לעגן הסדר וולונטרי במסגרתו יכול המעסיק לאפשר לעובד או לקבוצת עובדים הסדר של עבודה מרחוק. העובדים מצדם אינם מחויבים להסכים להצעה והמעסיק אינו מחויב להציע הסדר שכזה. לפי הסדר זה העובד יעבוד לפחות יום אחד בשבוע במתכונת של עבודה מרחוק, כהסדר קבוע. עוד קובעת ההצעה כי אם הצדדים הסכימו להסדר שכזה הדבר יהיה חייב להיות מעוגן בהסכם כתוב בין שני הצדדים שבו יוגדרו תנאי העבודה מרחוק.