הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - קביעת אגרה מינימלית להגשת תלונה), התשפ"ג-2023

הדין וקביעת הערכאה לצורך בירור התלונה. השקעת זמן יקר, לעיתים בשעה שאין בתלונה דבר. השתנה לחלוטין. והתלונות משמשות בעיקר כאמצעי סחיטה של עורך הדין. להיות מוסמך כנוטריון, לקבל מתמחה למשרד, ואף להגיש מועמדות לשפיטה. עניינו של חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 הוא להסדיר בין היתר את הליכי האתיקה של עורכי הגשת תלונה כנגד עורך דין הוא הליך קצר ופשוט, יש למלא טופס תלונה באתר הלשכה, להצהיר על אמיתות תוכנו, ומכאן התלונה מתחילה להתברר בכך שעורך הדין נדרש לתת תגובה באופן אוטומטי, תוך הליכי אתיקה הם בעלי השפעה ומשמעות רבה לעורך הדין, עתידו המקצועי ופרנסתו של עורך הדין מונחים בידי עולם האתיקה בלשכת עורכי הדין. לא נעשה כל שינוי בתחום זה, חרף העובדה שהמצב כך נוצר מצב אבסורדי, שברוב תיקי המשפחה שמטבעם טעונים ומורכבים, אחד הצדדים מגיש תלונה כנגד עו"ד של הצד השני, וכתשובה הצד השני גם מתלונן. כך נוצרות תלונות רבות מבלי שיש בהם דבר, בפועל, חלק לא מבוטל מהתלונות נגנזות בשל כך שאין בהן ממש. ואולם יש בהן כדי לפגוע בעורך הדין שהשקיע זמן יקר, ולעיתים גם ניזוק באופן אישי, שכן תלונה פתוחה מקשה על עורך הדין לגשת למכרזים, זמן בירור התלונה משתנה ממחוז למחוז. יש תלונות שנשארות פתוחות כמה שנים עד שהן נסגרות.