הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון - איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023

ומחיריהם.קיימים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא ישיר ויבוא מקביל. ישיר של מוצריו. לעומת זאת, יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא קמעונאיות. הסופי של המוצר, בעיקר באמצעות האינטרנט. שווקים או יותר. במישור הבין–לאומי, יכול יבואן מקביל לנצל את הפער כאמור בדרך של קניית מוצר הישראלי, או קניית עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קנייה משמעותי. רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה תחרות ובחוקיותו של יבוא מקביל. במשק הישראלי יש לייבוא תפקיד מרכזי כמחולל תחרות, בהיותו גורם המשפיע על מגוון המוצרים בדרך כלל, יבואן של סחורה מתקשר בחוזה עם ספק הטובין, וספק הטובין מעניק לו מעמד של יבואן בדרכים אחרות, למשל מעודפי מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות או מרשתות מסלול יבוא נוסף, אשר חשיבותו התחרותית גוברת בשנים האחרונות, הוא יבוא אישי על ידי הצרכן התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול של פער במחירו של מוצר מסוים בשני בשווקים שבהם המחיר שגובה יצרן בין-לאומי נמוך מזה שהוא גובה בעבור מוצרים המיועדים לשוק להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן כאשר מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין־מותגית משמעותית ויבואן ישיר מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא. הדין הישראלי הכיר בחשיבותו של היבוא המקביל כמחולל כך למשל בע"א 7629/12 הסביר בית המשפט העליון כי "בישראל... נקודת המוצא לדיון ביבוא מקביל היא שפעולה במתכונת זו היא מותרת, במישור העקרוני. למעשה, בחירה זו נראית חיונית במיוחד בהקשר הישראלי לנוכח הנתונים המאפיינים את המשק הישראלי – שבו התנאים התחרותיים הם מוגבלים ואף מעוררים חשש לריכוזיות–יתר הפוגעת בתחרות בהתחשב, בין השאר, בגודלו הקטן יחסית, בתלות הכמעט מוחלטת ביבוא במגזרים תעשייתיים רבים, ובהיותו מבודד מבחינה כלכלית מסביבתו הקרובה." תכליתו המרכזית של התיקון המוצע היא למנוע פגיעה בתחרות בידי היבואן הישיר של טובין, בדרך