הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשפ"ג-2023

רק לעניין הזכויות לפי חוק עבודות נשים, בעוד שתקופת הלידה וההורות בתשלום נקבעה לתקופה של יצויין כי עובדת זכאית לוותר על יתרת תקופת הלידה וההורות שמקנה לה החוק מעבר לחמישה עשר השבועות הראשונים. הראשונים, והוא יהווה צעד נוסף לקראת התאמת התקופה בעדה משולמים דמי לידה בתקופת הלידה וההורות שנקבעה בחוק עבודת נשים. לפיכך מוצע להאריך את תקופת תשלום דמי הלידה מחמישה עשר יותר מילד אחד, בעד כל ילד. מהסיבות הבאות: חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954)להלן – חוק עבודת נשים(, שחוקק בשנת 1954, הקנה לאישה חופשת לידה שמכונה כיום–תקופת לידה והורות, בת שנים עשר שבועות, מהם – שישה שבועות או פחות לפני הלידה. בכנסת השמונה-עשרה הוארכה תקופת הלידה וההורות לגבי עובדת שלפני יציאתה לחופשת לידה עבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ל-26 שבועות, לגבי עובדת שלא השלימה תקופת עבודה כאמור, תקופת הלידה וההורות הוארכה ל-14 שבועות. אולם הארכה זו נעשתה ארבעה עשר שבועות בלבד. בכנסת העשרים הוארכה תקופת הלידה וההורות שבתשלום ל-15 שבועות. מטרת התיקון המוצע היא לאפשר להורים לשהות יותר זמן לצד תינוקם בתקופה החשובה של חודשיו שבועות לשישה עשר שבועות, וכן להאריך בשבוע נוסף את התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה למי שילדה שינוי תקופת הלידה וההורות שבעדה ישולמו דמי לידה ושלא ניתן יהיה לוותר עליה היא הכרחית, 1. הכנסת, בהתבסס על מחקרים רבים, נתנה דעתה לגבי אורך התקופה שבה חיוני כי ההורים יבלו עם תינוקם אולם בשל העדר הגיבוי הכספי לכל אורך התקופה, נוצר מצב בו הנטל הכלכלי של מימון תקופת ההורות החיונית נופל על שכמם של ההורים, ורבים מהם נאלצים לוותר על חלק