הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם)

המייצגת את ערכי הציבור כמקובל ברובן המכריע של מדינות המערב. באיזון בין ערכים, אשר אין דרך מקצועית להכריע בה אלא לפי ערכיו ואמונותיו של השופט. ואינן יכולות להיגזר אך ורק מטכניקה משפטית מקצועית. אולם לצד ההכרה בלגיטימיות האופי הערכי שצריכים להוביל גם את הרשות השופטת. עם זאת, חובה לשמור מכל משמר על עצמאות הרשות השופטת ולכן אין לגרום להתנהלות פוליטית של בית המשפט בהתאם האינטרסים של המפלגות השונות, אלא לפעול לשיקוף פסיפס עולם הערכים הקיים בציבור בתוך עולם ערכיה של מערכת המשפט. על מערכת המשפט לבטא פוליטיקה של ערכים ולא פוליטיקה של אינטרסים. המשפט לחוקה מתמנים אך ורק בידי הרשות המחוקקת על שני בתיה. מטרתו של חוק יסוד זה היא לשנות את שיטת בחירת השופטים לבית המשפט העליון ולקבוע שיטה בית המשפט העליון אמון על הכרעות ערכיות ועקרוניות, המהוות תקדימים מחייבים לכלל מערכת המשפט. פסיקותיו אינן מוגבלות לבירור עובדות או ליישום טכני של כללים משפטיים ברורים אלא שותפות בבניית התשתית הערכית העקרונית של המשפט בישראל. מלאכה זו מתאפיינת לעיתים קרובות אין כל פסול באופיו זה של השיפוט בבית המשפט העליון, שהרי הכרעות ערכיות זקוקות לדיון ערכי של הכרעות בית המשפט העליון, יש לתת את הדעת לשאלה אלו עולמות ערכיים צריכים להתבטא בבית משפט זה. מעקרון ריבונות העם, נשמת אפה של הדמוקרטיה, נגזר כי ערכיו של הציבור הם הערכים לאור עקרונות אלו, המודל המקובל בעולם המערבי הוא של בחירת שופטים לערכאת השיפוט העליונה בידי נבחרי הציבור. כך למשל, בארצות הברית מתמנים שופטי בית המשפט העליון בידי הנשיא ובאישור הסנאט; ביפן הבחירה נשלטת בידי הממשלה בכפוף למנגנון אשרור במשאל עם; ובגרמניה שופטי בית הצעת חוק יסוד זו מבקשת לאמץ את הנורמה המקובלת בעולם לפיה שופטי בית המשפט העליון