הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - דין משמעתי לרבני ערים), התשפ"ג-2023

משולב[, התשל"א–1971)להלן – החוק(, בנוגע לדין המשמעתי של רבני ערים. וזאת בנוסף להיותו מנהיג דתי ורוחני של קהל רחב. בהם, בית הדין לא קיבל כל החלטה של ממש. גזעניות שהטילו דופי בציבור שלם. התבטאויות חמורות אלה, המושמעות מפי רבנים המועסקים במשרות ציבוריות ואינן זוכות לתגובה שלטונית כלשהי, מעבירות מסר קשה לפיו בצמרת השלטונית הדתית אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה, ופוגעות בתפקודו התקין ובתדמיתו של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. הכרה בכך שגם לביטוי גזעני שאינו עולה כדי עבירה פלילית, יש השלכות הרסניות על המרקם החברתי, יש משנה חשיבות להעמדתו של כלי משמעתי אפקטיבי לטיפול בתופעה. החוק המוצע נועד להחליף את ההסדר הנוכחי הקבוע בסעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים ]נוסח שיפוט משמעתי של רבני ערים הוא עניין רגיש המחייב איזון בין אינטרסים שונים, כמתחייב ממעמדו הייחודי של רב עיר. משרתו של רב עיר נושאת מאפיינים מעורבים הן של נבחר ציבור והן של עובד ציבור, הניסיון מלמד כי ההסדרה הנוכחית מעוררת קשיים שונים, המביאים לכך שהמנגנון הקבוע בחוק אינו ממלא את ייעודו. בית הדין המשמעתי הקבוע בחוק כיום, מורכב מדיין ושני רבני עיר. בפועל, טריבונל זה אינו מקיים דין משמעתי אפקטיבי. המקרים בהם הופנו תלונות להרכב זה הם ספורים, ואף לא ניתן להמעיט בחשיבות ההסדרה של מערכת ראויה של דין משמעתי לרבני ערים. למרבה הצער, בשנים האחרונות רבו המקרים של התבטאויות בלתי ראויות של רבני ערים, בין היתר התבטאויות נוכח החשש של מערכת אכיפת החוק לעשות שימוש בכלי הפלילי במקרים של אמירות גזעניות, ומתוך