הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן רבתי, התשפ"ג-2023

והיווה חיץ בין מחבלים שביקשו לחדור מירדן לבין רוב שטחה של מדינת ישראל. יהושע בן נון הכניס את בני ישראל לארץ ישראל. מדינת ישראל איננה "כובשת" ביהודה ושומרון ובבקעת בשנית במלחמת ששת הימים. העבר ההיסטורי של האזור ולזכרם של מפקדים שנפלו בבקעת הירדן. בייצוא לחו"ל. רוב רובם של התושבים הינם חקלאים המתפרנסים מחקלאות מודרנית המיועדת לייצוא: שיעור הייצוא עומד על כ- %66, והוא מבין הגבוהים בארץ. חקלאי הבקעה עברו בשנים האחרונות תהליך התמקצעות תוך הגדלת חלקות והשבחתן על חשבון פיזור בענפים שונים. ישראל הדורש החלת ריבונות בבקעת הירדן. וזכות בחירה. לכן הצעת החוק אינה משנה את המבנה הדמוגרפי של החברה הישראלית, אלא רק מייצרת שוויון בין אזרחיה. בשטח בקעת הירדן נמצאים נכון להיום 30 ישובים וקיבוצים ישראלים – 22 במועצה האזורית בקעת הירדן, שבעה במועצה האזורית מגילות ים המלח והמועצה המקומית מעלה אפרים. לבקעת הירדן נודעת חשיבות רבה עבור מדינת ישראל – היסטורית, ביטחונית וכלכלית. בקעת הירדן היא חגורת הביטחון המזרחית של ישראל וככזו נכללה ב"תכנית אלון". כבר בשנים 1970-1968 המקום כונה "ארץ המרדפים" אדמות הבקעה ספוגות בדם לוחמים ואזרחים שחרפו נפשם להגן על המדינה וההיסטוריה היהודית חקוקה ברגבי האדמה. השטח מחולק בין נחלות שבטי יהודה, גד, ראובן, מנשה ובנימין ודרך "הגלגל" הירדן. גם בעת החדשה גרו יהודים בבקעה. כך, בשנת 1939 הוקם קיבוץ בית הערבה, שהיום גלגולו המחודש נמצא במועצה האזורית מגילות ים המלח. במלחמת השחרור הקיבוץ נפל בידי הירדנים ושוחרר ההיסטוריה מוזכרת גם במועצה האזורית בקעת הירדן: שמות ישובי המועצה נלקחו, ברובם, מן נכון להיום שלושים היישובים בבקעת הירדן מאכלסים אלפי אזרחים ישראלים, יצרנים, המתמחים עד היום הדין הישראלי אינו חל על תושבי בקעת הירדן והם מופלים לעומת יתר האזרחים. הדבר יוצר קושי ומורכבות בתחומי חיים שונים. הדבר יכול להיות מתוקן ע"י תמיכה ציבורית רחבה בקרב אזרחי החוק המוצע, מחיל את החוק הישראלי בבקעת הירדן וכנגזרת לכך על תושביה שהינם בעלי אזרחות