הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון - הגדרת המינוח כשר לעניין הטעיה), התשפ"ג-2023

הכשרות. החוק קובע כי הצגת מוצר או מקום ככשר תתאפשר רק כאשר הפיקוח על הכשרות הוא מטעם צרכנים. להנחיות מועצת הרבנות הראשית לישראל. וכדומה. מתוך הנחה שהצרכן רואה במינוחים אלו אישור המעיד על כשרות המוצרים או המקום. הכשר לפי סעיף 2 לחוק. מטרתו של חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983)להלן – החוק(, היא להגן ולמנוע הטעיה של צרכני גורמים מוסמכים. בדומה לשירותים שונים שבהם קבע המחוקק רגולטור שמוסמך לתת אישורים, כדוגמת תרופות ואישורי תקן למוצרים שניתנים לפי החוק רק על ידי הגורם המוסמך, כדי למנוע הטעיית כיום, הגופים המנויים בסעיף 2 לחוק, הם ורק הם, מוסמכים להעניק תעודות כשרות, בהתאם לפי הפרקטיקה שנהגה עד כה, החוק נאכף גם במקרים שבהם לא נכתב בפירוש המינוח "כשר" על הטיותיו השונות, אלא נעשה שימוש במילים נרדפות לכשרות דוגמת "בהשגחת" "בפיקוח", "באישור" במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ)בג"ץ 14/6494(, טענו העותרים, כי יש לפרש את החוק בפרשנות המתירה להם להציג את העסק שברשותם כנחזה להיות תחת פיקוח כשרותי, למרות שלא קיבלו תעודת בתגובתו לעתירה טען היועץ המשפטי לממשלה, כי לפי פרשנותו את החוק כיום, לא ניתן להעמיד לדין את המציגים עצמם כמקומות בעלי הכשר או במינוחים שונים מתחום ההשגחה וכדומה, ובלבד שלא יכללו את המינוח כשר ובתעודה תירשם הסתייגות שלא מדובר בכשרות של הרבנות. פרשנות זו משנה