הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג-2023

וזאת למרות שמדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הרלוונטית לעדכון רק ב-%7.0. משיעור השינוי של מדד השכר הציבורי שפורסם באותה תקופה. והביאה לעלייה בלתי פוסקת בתעריפי הארנונה. הארנונה ממשיך להתייקר. משתמש בנתונים מדויקים, אלא באומדנים, אשר לרוב גבוהים יותר ממספרי האמת. כמו בכל שנה, גם בשנת 2021 יתייקר תעריף הארנונה על מחזיקי הנכסים בישראל בשיעור של %2.2, בחוק הסדרים במשק המדינה)תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב(, התשנ"ג–1992, נקבע, כי החל משנת 2007 שיעור עדכון תעריפי הארנונה יהיה חיבור של מחצית משיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן מהמדד שפורסם בחודש מאי של השנה הנוכחית למדד שפורסם בחודש מאי אשתקד, ושל מחצית הנוסחה הזאת נקראת "הטייס האוטומטי", והיא אמורה לשקף את הגידול בהוצאות הרשויות המקומיות המורכבות משכר לעובדים ומעליית המחירים. לאורך השנים, הנוסחה זכתה לביקורות רבות כך, בין השנים 2007–2014, בהתאם למנגנון החישוב, הארנונה התייקרה ביותר מ-%25, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה בכ-%18 בלבד. גם בשנים האחרונות, במציאות של אינפלציה שלישית, תעריף יש לציין, כי הטיעונים בעד הנוסחה מתעלמים מכך ששכר תושבי הרשויות והכנסות בעלי העסקים לא צמודים לשכר עובדי המגזר הציבורי. על כן, ההסתכלות על הארנונה דרך הכנסות הרשויות, ולא דרך התעריפים של התושבים היא חלקית בלבד. נוסף על כך, בחישוב מדד השכר הציבורי משרד הפנים לא