הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - תמיכת משרדי ממשלה במוסדות ציבור), התשפ"ג-2023

תמיכת המדינה במוסדות ציבור)מלכ"רים(מוסדרת באמצעות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985)להלן – החוק(. בשנת 1998 נדרש בית המשפט העליון לסוגיית כפל התמיכות. פסק הדין העיקרי בהקשר זה הוא בג"ץ 97/7378 הסתדרות הצופים העבריים בישראל נגד שר החינוך, התרבות והספורט. בפסק הדין, בית המשפט קבע שכאשר משרד ממשלתי מפרסם מבחן תמיכה בסוג פעילות מסוים וגוף פרטי מגיש בקשה לקבלת תמיכה בגין אותה פעילות, יש להתחשב באותה תמיכה "כפולה" בעת מתן התמיכות הנוספות, ולוודא שאותו גוף לא יתוקצב פעמיים בגין אותה פעילות בדיוק. בעקבות פסק הדין, פרסם היועץ המשפטי לממשלה דאז בחודש נובמבר 1998 את הנחיית היועץ בנושא. במסגרת ההנחיה נקבע שהצעת חוק התקציב השנתי לא תכלול יותר מתקנה תקציבית אחת לנושא תמיכה אחד. במילים אחרות, לא יהיו בחוק התקציב שני סעיפים של תמיכה באותו סוג של פעילות. במענה לפסק הדין ולהנחיית היועץ אשר הטילו מגבלות על כפל תמיכות תיקן המחוקק בפברואר 1999 את סעיף 3א לחוק, כך שתתאפשר העברת תמיכה למוסד ציבורי משני משרדי ממשלה שונים. משמעות הדברים היא שהמחוקק החליט לשנות את קביעת בג"ץ וכן את הנחיית היועץ וקבע שאין מניעה מכך שמוסד ציבורי ייתמך על ידי יותר ממשרד ממשלתי אחד, ובלבד שסך התמיכה לא יעלה על %90 מעלות הפעילות הנתמכת. כך למשל, תיאטרון בפריפריה המעסיק גמלאים יוכל לקבל תמיכה ממשרד התרבות בשל עצם היותו תיאטרון, ובמקביל יוכל לקבל תמיכה על אותה הפעילות מהמשרד לשוויון חברתי בשל היותו מעסיק גמלאים וממשרד הפריפריה בשל העובדה שהוא פועל בפריפריה, והכל בתנאי שסך התמיכה הכולל שהוא יקבל בגין הפעילות האמורה מכלל משרדי הממשלה לא יעלה על %90 מעלות הפעילות.