הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) (תיקון - הרחבת התחולה על ספקים וקמעונאים גדולים), התשפ"ג-2023

חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים)אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג(, התשע"ו–2016)להלן – החוק(, התקבל בכנסת ביום י"ט באדר ב' התשע"ו)29 במרס 2016(. החוק הגביל את תקרת השכר של נושאי משרות בכירות בתאגידים פיננסיים ל-5.2 מיליון ש"ח בשנה לצורכי מס, וכן קבע שהתגמול הגבוה ביותר שניתן לשלם לבכיר בתאגידים אלו יעמוד על לא יותר מפי 35 משכרו של העובד המשתכר בשכר הנמוך ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן ועובדים של ספקי שירותים לחברה. למעלה מ-5 שנים לאחר שחוק זה אושר בכנסת ישראל, חל ריסון משמעותי בשכר הבכירים במגזר הפיננסי. כך לדוגמה, שכר המנכ"לים של 5 הבנקים הגדולים יחד הצטמצם מכ-30 מיליון ש"ח בשנה ערב חקיקת החוק לכ-15 מיליון ש"ח, תוך שהבנקים רושמים תוצאות שיא בגידולם וניכרות עליות שכר בקרב העובדים בעלי השכר הנמוך ביותר בתאגידים אלו. בהצעת חוק זו מוצע להגביל את שכר הבכירים של הספקים הגדולים והקמעונאים הגדולים, כפי שנקבע לגבי התאגידים הפיננסיים. הספקים והקמעונאים הגדולים, כהגדרתם בחוק לקידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014, מחזיקים נתח דרמטי משוק המזון והטואלטיקה, ממנו מורכב סל הצריכה הבסיסי לכל משפחה ומשפחה בישראל. גודלן והתנהגותן של חברות אלו, בהתחשב באופי מוצריהן הבסיסי וביוקר המחיה הישראלי, מחייבים פעולה אקטיבית בעניינם. זאת, לצורך הגברת התחרות בתחומן, צמצום הריכוזיות ותיקון העיוותים המוסריים הקשורים ברמות השכר המתקיימות בחברות אלו. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון)פ/24/3589(. הצעת החוק זהה לפ/24/3589 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------