הצעת חוק חסינות חיילי צה"ל בארועים מבצעיים, התשפ"ג-2023

בדיון שנערך בחודש פברואר 2017 בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הוצג על ידי ראש ענף מחקר במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל נתון לפיו %59 מהלוחמים בצה''ל סבורים שלא יקבלו גיבוי ממפקדיהם במידה ויעשו טעות מבצעית. נתון מדאיג נוסף שהוצג בדיון על ידי נציב קבילות חיילים בצה"ל, מעלה כי קיימת מגמה של ירידה באמון חיילי צה''ל כלפי הדרג הפיקודי, לרבות לעניין קבלת הגיבוי מהמפקדים. נתונים אלו צריכים להרעיד את אמות הסיפים של כל אחד שטובת העם, המדינה וצה"ל חשובים לו, מכיוון שהם מעלים שאלות רבות ומורכבות, כגון: מהי המוטיבציה של חיילים אלו להילחם, להסתער, ליזום או לחתור לניצחון? האם המצב שבו חיילים יוצאים בעל כורחם ומתוך תחושת חוסר גיבוי לשדה הקרב הוא חיובי? מדינת ישראל נאבקת באמצעים רבים במניעה, הרתעה ובמלחמה בטרור. לפני שנים ספורות נחקק חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, שהרחיב את גבולות הגדרת הטרור ונתן בידי הרשויות השונות אמצעי הרתעתי ומשפטי מתקדם למלחמה בטרור. למרות הכלים המצויים בידי הרשויות השונות, נראה כי חומת המגן האנושית – חיילי צה''ל ומפקדיו, נשארו חשופים לאישומים פליליים ולדיונים משפטיים, שבהם מתייחסים אליהם כאחרוני הפושעים ולא מייחסים חשיבות לכך, שמדובר באנשים המחרפים נפשם יום יום בכדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, תוך סיכון חייהם וחיי חבריהם. ברור ומוסכם כי על חיילי צה"ל להיות נחושים במשימתם ועליהם לבצע כל משימה, מורכבת ככל שתהיה, ללא דופי. עם זאת, פעמים רבות, מורכבות המשימות מעמידה אותם במצבים מורכבים, לא רק מבצעית, כי אם ערכית, ושאלות של דילמות לחימה, מוסר לחימה וטוהר הנשק צצות תוך כדי ארועים מבצעיים. חייל צה"ל ב"ערפל קרב" בעת תפעול ארוע טרור או ארוע מבצעי, נמצא בתנאי אי ודאות ולחץ רב, כשאחריות רבה מוטלת על כתפיו במציאת מענה מיידי. סיטואציה זו עשויה ליצור מצבים כמעט בלתי אפשריים, שבהם יתקשה הלוחם להכריע בצורה מושלמת. כך לעיתים, עם שוך הקרבות, מוצא עצמו לוחם נבוך, נוכח חקירות ואישומים פליליים בשל תפקודו וקבלת ההחלטות השגויות שקיבל במהלך הארוע. אימת דין זו יוצרת אצל חיילים את התחושה כי הם חייבים עורך דין שילווה אותם ביציאתם לפעולות מבצעיות או בבואם לנסות למנוע או לעכב ארוע טרור. חיילי צה"ל הופכים להיות משותקים בביצוע משימותיהם מפחד אימת הדין, כפי שחזו חברי ועדת וינוגרד לפני כ-13 שנים: "לעתים יש חשש כי אימת המשפט הבינלאומי)או סכנת העמדה לדין פלילי או צבאי(תשתק חיילים מפני ביצוע משימותיהם ומפני פעולה שתאפשר מימוש של המשימה. גם חשש כזה קיים בישראל, וחשוב לבחון דרכים על מנת להבטיח שלוחמים ומפקדים לא ישותקו בפעולה מבצעית." כלומר, תפקוד לוחמים במהלך ארוע מבצעי, עלול להיות לוקה בחסר עד כדי סיכון חייהם וחיי חבריהם, כל זאת, בשל חששם מביצוע טעות או פעולה העלולה להתפרש כאסורה או לא נכונה, שתובא ותידון בפני ערכאה משפטית. אין מחלוקת כי בכל חשד לעבירה פלילית, גם כזו שבוצעה במהלך ארוע מבצעי, עודנה קיימת החובה לחקור, להגיע לחקר האמת ולהעניש את העבריין. עם זאת, ראוי לבחון מהו המנגנון הנכון לחקירת חיילי