הצעת חוק להקמת טכניון בנגב, התשפ"ג-2023

בישראל יש 48 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. אלה פועלות לצד 10 אוניברסיטאות: הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת אריאל בשומרון, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת רייכמן. מלבד האחרונה, כלל האוניברסיטאות בארץ הן מוסדות אקדמיים מסובסדים ועל כן אמורים לתת מענה גם לאוכלוסיות מוחלשות ולמעמד הביניים, זאת מתוך אמונה כי מחויבותה של המדינה היא לאפשר השכלה גבוהה לכל אדם ולפעול לקידום אוכלוסיות אלה. ממחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי הסיכוי של אדם להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה עד גיל 30, ניתן לחיזוי בהתאם לרקע החברתי-כלכלי שממנו הגיע. ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של הרשות המקומית בה הוא מתגורר נמוך יותר, כך קטן השיעור המצטבר של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בכלל האוכלוסייה בגילים 18-30. השיעור המצטבר באשכולות 9-10 עומד על %3.69, בעוד השיעור המקביל באשכולות 2-1 עומד על %16.5 בלבד. מכאן שהסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות 10-9 להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה עד גיל 30 גבוה פי 4.2 מזה של צעיר שמגיע מאשכולות 2-1. כמו כן, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי נמוך יותר כך גדל שיעור הסטודנטים שלומדים חינוך והכשרה להוראה, עסקים ומדעי הניהול ומקצועות העזר הרפואיים. מנגד, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר כך גדל שיעור הסטודנטים שלומדים מדעי החברה, הנדסה ואדריכלות, מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב, מדעים ביולוגיים וחקלאות, אמנות, אמנויות ואמנות שימושית, מדעים פיזיקליים ורפואה. עוד עולה כי ככל שהאשכול החברתי-כלכלי נמוך יותר כך קטן שיעור הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות, ומנגד גדל שיעור הסטודנטים שלומדים במכללות האקדמיות לחינוך. כלומר, המצב הקיים מביא להגדלת הפערים החברתיים ואינו מקדם שוויון הזדמנויות אמתי עבור כלל האזרחים. האוניברסיטאות משרתות בעיקר את האוכלוסיות האמידות השייכות לאשכולות חברתיים כלכליים גבוהים, ובפועל סוגרות את שעריהן בפני סטודנטים המגיעים מן השכבות המוחלשות. יותר ויותר סטודנטים מן המעמד הכלכלי חברתי הנמוך לומדים במכללות אזוריות שמספקות הכשרה במספר מצומצם של תחומי לימוד ומקצועות. לרוב, הלימודים במכללות אלו אינם חושפים את בוגריהן למקומות עבודה רווחיים דיים)להבדיל מלימודים באוניברסיטה(, קובעים מראש את טווח העיסוק האפשרי ומצמצמים את אפשרותם למוביליות כלכלית. כך, המדינה באופן סמוי מקדמת ומסבסדת דווקא את הלימודים של האשכולות הגבוהים יותר אשר זוכים להגיע לאוניברסיטה ולהיחשף למקצועות נחשקים יותר ורווחיים יותר. מדינת ישראל כמדינה מערבית ודמוקרטית אשר חרטה על דגלה את ערכי השוויון, מחויבת לפעול לשוויון הזדמנויות ולהבטיח שלכל אדם תהיה האפשרות להתנייד מבחינה כלכלית וחברתית. הצעת חוק זו, הקובעת כי יש להקים טכניון בנגב בעיר בה לא נמצא כיום מוסד להשכלה גבוהה, תגדיל את מספר המוסדות האקדמיים המחקריים אשר מסובסדים על ידי המדינה, בפריפריה ותפתח את שערי המוסדות הנחשקים עבור פלחי אוכלוסייה מגוונים יותר. בנוסף, האוניברסיטאות משמשות אבן שואבת לסטודנטים. הקמה של טכניון בנגב תביא לנהירה של סטודנטים לאזור פריפריאלי ותחזק אזורים מוחלשים יותר. נוכח האמור, מוצע לחייב את שר החינוך להקים טכניון בנגב, בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אלי כהן)פ/24/3591(. הצעת החוק זהה לפ/24/3591 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------