הצעת חוק מפעל הזנה במוסדות חינוך על יסודיים לנוער בסיכון ולנוער נושר, התשפ''ג-2023

תלמידים שאינם אוכלים מספיק אינם מתפקדים כנדרש בבית הספר, ויכולתם ללמוד נפגעת באופן משמעותי. ממחקרים שנערכו בעולם עולה כי רעב גורם לסבל גופני ונפשי חמור במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. דילוג על ארוחות, גם אם לא מלווה בתחושת רעב, גורם לחוסר איזון בגלוקוז, שהוא מקור האנרגיה העיקרי למוח האנושי. חוסר האיזון מביא לקשיים בריכוז, עצבנות, סחרחורת וחרדה. בנוסף לכך, מחסור באוכל לאורך זמן יכול לפגוע בבריאות ורווחת הילד במגוון רחב של היבטים: סיכון מוגבר לדיכאון ומחשבות אובדניות, פיתוח מצבים כרוניים כמו אסתמה, ובעיות התנהגות. הפגיעה בריכוז ובמצב הנפשי של התלמידים כתוצאה מרעב מקשה עליהם להצליח בלימודים, ומביאה להיעדרויות, איחורים ובעיות התנהגות המובילות במקרים חריגים לנשירה מבית הספר. מציאות זו תקפה כמובן גם לישראל, כפי שאושר על ידי 35 מנהלים, מורים ועובדי חינוך אחרים אותם ראיין ארגון 121 – מנוע לשינוי חברתי, במסגרת מחקר שנערך עבור "מתכון להצלחה – הפורום לקידום הזנה בחינוך". המרואיינים הדגישו כי ההזנה בבית הספר היא חלק חיוני מהמעטפת שמאפשרת לתלמיד להישאר ולשגשג בתוך המסגרת החינוכית. האוכל נותן מענה לא רק לצורך פיזי, אלא גם לצרכים נפשיים של התלמידים. כך, למשל, תלמידים הסובלים מחוסר ודאות לגבי תזונה עסוקים בכך במקום בלימודיהם. כאשר משווים תלמידים שדיווחו כי הם הולכים לישון רעבים תמיד, לעתים קרובות או לעתים רחוקות, לאלו שאמרו שאינם הולכים לישון רעבים, ניכר שיעור גבוה הרבה יותר של התנהגויות אלימות וקשיים נפשיים, ושיעור גבוה יותר במידה מתונה של קשיים בבית הספר, בקרב התלמידים הרעבים. כיום, בניגוד לגנים ולחינוך היסודי, בהם קיימת תכנית הזנה ממלכתית, התלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה אינם מקבלים כמעט כל מענה ברמה הלאומית. בתי הספר העל יסודיים מתמודדים עם אתגר הרעב באופן עצמאי, תוך סיוע מסוים של רשתות החינוך והרשויות המקומיות. המענה שהם מצליחים לתת הינו חלקי ביותר, הן מבחינת כמויות והן מבחינת איכות האוכל המוצע, ומתאפיין בחוסר אחידות ובאי יציבות, מכיוון שהוא נסמך כמעט אך ורק על תרומות פרטיות. גם כך, הוא מביא לשיפור