חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד-2024

כלל י מטרת הצעת החוק למנוע נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגע עבירת טרור עקב היתקלות יום־יומית בפעיל הטרור שפגע בו ושב להימצא בקרבתו. נזק נפשי זה מתווסף לפגיעה שנגרמה לנפגע מעצם מעשה הטרור. היתקלות של הנפגע בפעיל הטרור עלולה להביאו לשיתוק וחוסר תפקוד ולגרום לו פגיעה נפשית קשה. הפגיעה עלולה להשפיע לא רק על שגרת חייו של הנפגע אלא גם על חייהם על בני משפחתו, שייאלצו לשנות את שגרת יומם כדי להימנע ממפגש עם מי שהסב לנפגע ולהם סבל וכאב, עד כדי שינוי מקום המגורים, העבודה או הלימודים. עבירות טרור, ובייחוד עבירות טרור שכרוכות במגע ישיר בין פעיל הטרור ובין הנפגע, הן בעלות אפקט פסיכולוגי ייחודי של פחד ותחושת איום מתמשכים, המשפיעים על הנפגע ועל הקרובים לו. לפיכך, מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר לבתי המשפט להטיל על פעיל הטרור צו המונע ממנו להתגורר, לעבוד או ללמוד בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של הנפגע ושל בני משפחתו מקרבה ראשונה (להלן – קרוב (14 ביוני 2023). משפחה) או במוסד לימודים שהם לומדים בו (להלן – צו מגביל). המנגנון המוצע מאזן בין הצורך למנוע פגיעה נוספת בנפגע ובבני משפחתו ובין זכויות היסוד של פעיל הטרור לחופש תנועה, לחופש עיסוק ולשימוש בקניינו. יודגש כי ההסדר אינו חלק מהעונש המוטל על פעיל הטרור אלא הגבלה שיש לה אופי אזרחי. החוק המוצע דומה בבסיסו להוראות חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004. סעיף 2 מוצע להגדיר את המונחים המשמשים בחוק. בין השאר, מוצע להגדיר פעיל טרור כמי שהורשע בביצוע עבירת טרור ונידון למאסר בפועל, וכן מי שביצע את עבירת הטרור בהיותו קטין ובמועד שחרורו ממאסר מלאו לו 14 שנים. בין היתר, מוצע לכלול בהגדרה "עבירת טרור" עבירות מחוק העונשין, התשל"ז–1977, ובהן עבירות המתה, עבירות סיכון החיים והבריאות, עבירות מין חמורות, עבירות של פגיעה בקטינים ובחסרי ישע ושל פגיעה בזקנים, עבירות של פגיעה בחירות ועבירות תקיפה. סעיף 3 מוצע להסמיך את בית המשפט להטיל צו מגביל רק על מי שהורשע בביצוע אחת מהעבירות המנויות בהגדרה "עבירת טרור" ונידון למאסר בפועל בשלה, כל עוד עבירה זו היא גם מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור). לנוכח האפקט הפסיכולוגי הייחודי של עבירות טרור כאמור, ברשימת העבירות נכללות רק עבירות שבשלן נגרמה פגיעה בגופו של אדם או בחירותו או עבירות שבנסיבות שבהן בוצעו הייתה אפשרות שתיגרם פגיעה כאמור. עם זאת, אם בית המשפט מצא כי בנסיבות העניין לא ניתן להטיל על פעיל טרור כאמור מגבלות על מגורים, הוא יהיה רשאי להורות על מרחק מסוים שאסור יהיה לאותו אדם להימצא בו ממקום מגוריו של הנפגע. הוראה זו נועדה לאזן בין זכויותיו של פעיל טרור ששוחרר כקטין ואין לו חלופת מגורים ובין ההגנה הנדרשת על נפגע העבירה (סעיף קטן (ה)(3)). מוצע לקבוע כי בקשה למתן צו מגביל יכול להגיש הנפגע או קרוב משפחתו, וכן יכול שתוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו או שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה מינה להיות תובע (סעיף קטן (א)). נוסף על כך, מוצע לקבוע כי אם הגיש את הבקשה למתן צו מגביל מי שנפגע במישרין מעבירה שאינה מוגדרת כעבירת טרור בהצעת החוק אך היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, או קרוב משפחה של מי שעבירה כאמור גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, בית המשפט יבחן את הבקשה אם מצא, על יסוד פסק הדין ונסיבותיו בעניינו של מי שהורשע בביצוע אותה עבירה, כי מבקש הבקשה נפגע ממעשיו של פעיל הטרור (סעיף קטן (א)(2)). לפי המנגנון המוצע, בהחלטתו של בית המשפט להטיל מגבלות הוא נדרש להביא בחשבון, בין היתר, את אלה: נסיבות העבירה, חומרת העבירה, האם מבקש הצו הוא הנפגע עצמו או קרוב משפחתו, הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע או לקרוב משפחתו אם ייתקל בפעיל הטרור, פרק הזמן שעבר מיום שחרורו של פעיל הטרור ממאסר עד ליום הגשת הבקשה, ואם הבקשה הוגשה בחלוף שישה חודשים מיום שחרורו ממאסר – הנסיבות שהביאו להגשתה במועד האמור, והפגיעה שתיגרם לפעיל הטרור בשל הטלת המגבלות (סעיף קטן (ג)). אם בית המשפט יחליט להטיל צו מגביל, הוא יגביל בצו את האזור ואת הזמן שבו המגבלות יחולו. סעיפים מוצע להסמיך את בית המשפט להורות על 4 ו־5 מינוי מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע עבירת הטרור או קרוב משפחתו. חוות הדעת תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע או לקרוב משפחתו מהיתקלות 7 ק"ת התשע"ט, עמ' 422. בפעיל הטרור עקב מגורים, עבודה או לימודים של פעיל הטרור בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של הנפגע או קרוב משפחתו או מוסד הלימודים שהנפגע או קרוב משפחתו לומד בו. בדיקה של מומחה לא תיערך אלא בהסכמת הנפגע או קרוב משפחתו. סעיפים מוצע לקבוע כי בית המשפט יורה על מתן 6 עד 8 ערובה כדי להבטיח את קיום הצו המגביל. עוד מוצעים הסדרים בדבר עיון חוזר, ערר וערעור. עם זיכויו של אדם שהורשע כפעיל טרור, המגבלות שהוטלו עליו לפי החוק המוצע יהיו בטלות, ובית המשפט יורה על ביטול הצו המגביל. סעיף 9 מוצע להסמיך את שר המשפטים כשר הממונה על ביצוע החוק. תקנות לפי החוק המוצע ייקבעו באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. סעיף 10 מוצע להחיל את ההסדר מיום פרסומו של החוק ברשומות (להלן – יום התחילה) על מי שביום התחילה טרם ניתנה הכרעת דין בעניינו, על מי שהורשע וביום התחילה טרם נגזר דינו ועל מי שנידון לעונש מאסר בפועל וביום התחילה טרם שוחרר ממאסרו. נוסף על כך, נוכח מתקפת הטרור הרצחנית שבה פתח ארגון חמאס ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) והעסקאות שבהן שוחררו פעילי טרור בעקבותיה, מוצע להחיל את ההסדר גם על פעילי טרור ששוחררו ממאסר מיום זה ואילך. סעיף 11 לשם מעקב ופיקוח פרלמנטריים על יישום הוראות החוק המוצע, מוצע לקבוע חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, בדבר מספר הבקשות שהוגשו והצווים שניתנו לפי החוק המוצע, סוג המגבלות שהוטלו והתקופות שנקבעו להן והחלטות בית המשפט אם הופרו המגבלות שהטיל. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את הסוגיות האלה: – החלת ההסדר על מי שביום שחרורו ממאסר היה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים; – הרחבת ההסדר גם לגבי מי שביצע עבירה שאינה עבירת טרור כהגדרתה המוצעת אך היא מעשה טרור; – הצורך בתיקון עקיף לחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004, כדי להתאים את הרף שנבחן על ידי בית המשפט לעניין חומרת הנזק הנפשי בעת קבלת החלטה על הטלת מגבלות לזה שבחוק המוצע. – הצורך בדיווח בעניינים נוספים לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בעניין יישום ההסדר המוצע; – בחינת ההוראה המאפשרת תחולה של ההסדר על פעילי טרור ששוחררו ממאסר בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב כניסתו לתוקף של החוק המוצע. יוזמות: חברות הכנסת לימור סון הר מלך, חוה אתי עטייה