הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ג-2023

בו כלכלית. בישראל, לקבלת קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה. גם לא היה "מעסיק" שישלם עבורן דמי ביטוח לאומי והן גם נותרות בלא סעד סוציאלי בערוב ימיהן. בניכוי מינימום דמי הביטוח הלאומי שהיה עליה לשלם עבור ענף הזקנה בלבד לו היתה נדרשת לשלמה)פ/24/2773(ועל ידי חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/2939(. הצעת החוק זהה לפ/24/1172 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בטבת התשפ"ג)2023.01.16("עקרת בית" הוא כינוי שהיה מקובל לנשים אשר השקיעו את מרבית שנותיהן במשימות אשר החברה בישראל עדיין לא מכירה בערכן הכלכלי – גידול ילדות וילדים ועבודות הבית המרובות. עקרת הבית היא מי שלא עבדה מחוץ לבית ולכן לא קיבלה משכורת, ופרנסתה היא למעשה הכנסתו של בן זוגה והיא תלויה חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה–1995)להלן – חוק הביטוח הלאומי(, קובע כי לנשים אלה יינתן פטור מדמי ביטוח לאומי, אולם נמנעת מהן הזכות, הנתונה לכל האזרחיות והאזרחים רוב עקרות הבית הן נשים מבוגרות, אשר גם בזקנתן סובלות מתלות כלכלית מוחלטת בבן זוגן. כך נגרם לנשים עוול כפול: הן גם לא קיבלו מעולם כל גמלה על עבודתן במשק הבית וגידול הילדות והילדים, הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול היסטורי זה ולאפשר לאותן נשים לקבל קצבת אזרח ותיק. חוק הביטוח הלאומי קובע תקופת אכשרה לקבלת קצבת אזרח ותיק של עבודה במשך 60 חודשים בעשר השנים שקדמו לגיל הפרישה. לפיכך מוצע לקבוע כי כל "עקרת בית" תקבל קצבת אזרח ותיק מגיל פרישה למשך 60 חודשים. זוהי אמנם הוצאה, אך זהו תיקון של עוול היסטורי ושינוי השיטה הבעייתית הקיימת. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים, על שולחן הכנסת העשרים ושתיים ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי)פ/20/5298; פ/22/960; פ/23/905(ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי)פ/24/1172(, על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין