הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חובת לימוד עברית וערבית), התשפ"ג-2023

השפה הערבית מוכרת בישראל כשפה רשמית ומופיעה בשילוט כבישים, רחובות, מוסדות ציבור ומשרדים ממשלתיים. מאחר והשפה היא שער לתרבות, הנחלת השפות הרשמיות של אזרחי ישראל צריכה להיות מטרה ראשונה במעלה, במיוחד במערכת החינוך, שכן היא מאפשרת לתלמיד ולאזרח להבין את הזולת. ידיעת שפתו של האחר היא בסיס להבנה וכבוד הדדיים, הנדרשים לנוכח המצב הקיים בארץ, והיא אמצעי הכרחי להכרת התרבות והקודים החברתיים של האזרחים הערבים. כמו כן, ידיעת השפה והבנתה, משרה ביטחון. לאור המצב הביטחוני בארץ, ידיעת השפה והיכולת לתקשר בין אנשים שונים, יכולה להגביר את תחושת הביטחון ולהוות גשר בין אנשים. מטרת הצעת החוק היא לחזק את הידע והשליטה בשפה הערבית במערכת החינוך ולהחיל את חובת לימוד שתי השפות על כלל המגזרים. כמו שלא ייתכן כי אזרח ערבי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר עברית, כך גם לא ייתכן כי יימשך המצב הקיים, בו אזרח יהודי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר ערבית. לפיכך, מוצע כי תוכנית הלימודים של כל מוסד חינוך רשמי בישראל, הנקבעת על ידי שר החינוך, תכלול את לימוד השפות העברית והערבית כאחד. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג)פ/24/1122(. הצעת החוק זהה לפ/24/1122 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. --------------------------------