הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשפ"ג-2023

בשוק התעסוקה הקיים עובדים ועובדות לא מעטים נחשפים במהלך חיי העבודה שלהם לפגיעות, להשפלות ולהטרדות מסוגים שונים, הגורמות להם סבל רגשי ומצוקה ברמות שונות. פער הכוחות המובנה בין עובדים למעסיקיהם ולחצים נוספים המאפיינים את שוק העבודה באלף השלישי, הופכים אותו לקרקע פורייה להתנכלות, התעמרות והטרדה רגשית, באופן המחייב הרחבה של טווח ההגנה על עובדים. התנכלות תעסוקתית היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי עובדים, שרישומה הוא פגיעה שאינה פיזית, ואינה בבחינת הטרדה מינית, המופנית כלפי עובדים לאורך תקופה. בניגוד למונח הטרדה, המתמקד בתחושה הסובייקטיבית של המוטרדים, המונח "התנכלות" מתמקד בעצם ההתנהגות הפוגעת. במונח "תעסוקתית" הכוונה היא לציון הרקע להתרחשות: התנכלות המתרחשת במסגרות של יחסי עבודה ובמקומות עבודה. ביטוייה המעשיים של ההתנכלות התעסוקתית הם מגוונים, ובין היתר הם כוללים: זלזול והמעטה בערך העובדים, השפלה, או השמה לצחוק בקשר לעבודה, לרוב באופן מילולי, בין אם בדיבור המופנה ישירות, ובין אם בכתב, או באמצעים דיגיטליים המכוונים לעובד או לעובדת, לרשימות תפוצה במקום העבודה או ברשתות חברתיות כגון פייסבוק או אינסטגרם, או לרשת בכלל; השמעת הערות מעליבות או פוגעות על העובד או העובדת – למשל, תחביבים, חיים פרטיים ומראה חיצוני; סימון ובידוד עובדים מעמיתיהם, באופן חברתי או פיזי. קיים קשר הדוק בין התנכלות תעסוקתית לפגיעה בכבוד ובאיכות החיים. כעולה ממחקרים רבים בעולם, התנכלות תעסוקתית פוגעת בדימוי העצמי של העובדים, בהערכתם את יכולת התפקוד שלהם, בשמחת החיים שלהם, ובביצועיהם בעבודה ומחוצה לה. היא מובילה במקרים רבים לפגיעות נפשיות, רגשיות וגופניות חמורות. מהניסיון בעולם עולה כי במקרים הקיצוניים מובילה ההתנכלות התעסוקתית להתאבדות. בפועל, התנכלות בעבודה הרסנית לעובדים יותר מרוב גורמי הלחץ האחרים הקיימים בעבודה.