הצעת חוק שכר מינימום (תיקון - העלאת שכר המינימום), התשפ"ג-2023

שעובדים ועובדות רבים נמצאים מתחת לקו העוני. בהעלאת שכר המינימום עומד על %85 מהציבור. ציבור העצמאים. שמסר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לכלי התקשורת בקיץ 2021. התרחבות מעגל העובדים העניים בשנים האחרונות היא תופעה חברתית מדאיגה. דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, שהתפרסם בדצמבר 2019, מלמד כי %5.55 מהמשפחות העניות הן משפחות עובדות. שיעור המשפחות עם שני מפרנסים ויותר שחיות בעוני ממשיך לעלות באופן עקבי, והוא גדל מ-%5 ל-%6.5. שכר המינימום בישראל – הנמוך ביחס למקובל בארצות המפותחות - הוא בין הגורמים לכך מדינות רבות העלו את שכר המינימום בשנים 2021-2020 או הצהירו על כוונתן לעשות זאת)לדוגמא ארה״ב וגרמניה(, ומוצע כי גם ישראל תצטרף למגמה זו. מדיניות זו נכונה וראויה חברתית וכלכלית, וכן נתמכת בידי מרבית הציבור בישראל; לפי סקר מכון ״הגל החדש״ שפורסם ביוני 2021, שיעור התמיכה בנוסף, העלאת שכר המינימום נכונה מבחינה כלכלית, כיוון שהיא תחזק את כוח הקנייה שבידי עובדים המשתכרים שכר מינימום, וכך תמריץ את פעילות המשק ותיטיב עם עסקים קטנים ובינוניים ועם העלאת שכר המינימום גם תעודד מובטלים להשתלב מחדש בשוק התעסוקה. דבר זה חשוב במיוחד נוכח מציאות האבטלה שנוצרה בעקבות משבר הקורונה. כך עולה הן מדו"ח שירות התעסוקה והן מדברים מוצע כי שכר המינימום השעתי יועלה לסכום של 40 שקלים חדשים, ושכר המינימום לחודש בסכום שלא יפחת מ-280,7 שקלים חדשים, לפי מכפלת שכר המינימום לשעה ב-182. שכר המינימום לא יפחת