הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הצמדת הסכום הבסיסי לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג-2023

החיוניים עבורם. ראוי, כפי שמוצע בהצעות חוק רבות, להעלות במהרה את קצבאות הביטוח הלאומי. לצד זאת, כצעד ראשוני – ולא מספק – לשם עצירה מידית של השחיקה המתמשכת בקצבאות יש להצמידן לשכר הממוצע במשק. קצבאות הביטוח הלאומי. מנגד, הצמדת הסכום הבסיסי לשכר הממוצע במשק מבטאת נאמנה את רמת בכ-%32, בעוד שהסכום הבסיסי עלה בכ-%10 בלבד. הוותיק, יוצמד לשכר הממוצע במשק, כלומר ישתנה בכל שנה בשיעור שבו השתנה השכר הממוצע באותה השנה. כך זכותם לחיים בכבוד של הזכאים לקצבאות תשמר, לא רק כאות מתה, אלא הלכה למעשה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בטבת התשפ"ג)2023.01.09(קצבאות הביטוח הלאומי, שאמורות להגן על זכות היסוד של חיים בכבוד, נשחקו משמעותית במרוצת השנים, וספק רב אם גובהן הנוכחי מאפשר את הגשמת תכלית זו. כך למשל קצבת האזרח הוותיק הבסיסית עומדת על פחות מ-600,1 שקלים חדשים, בלבד. הסכום המביש מותיר במקרים רבים את הקשישים הזכאים לקצבה במצב של עוני וללא יכולת לממן תרופות או טיפולים רפואיים וסיעודיים עד שנת 2003 מרבית קצבאות הביטוח הלאומי אכן הוצמדו לשכר הממוצע. יחד עם יתר הקיצוצים הדרקוניים בתקציבים החברתיים שהוביל שר האוצר דאז, הוצמדו הקצבאות למדד המחירים לצרכן. הצמדה למדד המחירים לצרכן אינה נותנת מענה לעליית רמת החיים הכללית, ובכך שוחקת למעשה את החיים בפועל בישראל. ניתן לראות שבין השנים 2010 ו-2020 עלה השכר הממוצע על פי הגדרתו בחוק בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי הסכום הבסיסי המשמש לחישוב קצבאות שונות ובכללן קצבת האזרח