חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025

כלל י בשנים האחרונות גובר איום הפשיעה החקלאית, ומי שמקיים מרעה בשטחים פתוחים נאלץ להתמודד עם מעשי עבריינות שפוגעים בביטחון הרועים ובכדאיות הכלכלית של ניהול העדר. כמו כן, בשל שינויי האקלים והצתות מכוונות בשטחי מרעה, נגרמות שרפות רבות בשטחים אלו, המזיקות להם ומסכנות את סביבתם. כדי להתמודד עם מעשים אלו, רועים ששטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום יישוב נדרשים לשהות בשטח המרעה, סמוך לעדר, בכל שעות היממה, הן כדי לשמור על העדר והן כדי לטפל טיפול ראשוני בשרפות ובנזקים אחרים הנגרמים בשטחי המרעה. רוב שטחי המרעה נמצאים בשטחים פתוחים שבהם, ככלל, לפי דיני התכנון והבנייה אסורה בנייה, ומכאן שאסור להקים בהם מבנה שיאפשר לרועה לשהות סמוך לעדר בכל שעות היממה. כדי לאפשר חריגה מהאיסור האמור, תוקנה תוכנית המיתאר הארצית ונקבעו בה הוראות שלפיהן במצבים מסוימים אפשר להקים בשטח הפתוח מבנה לשהייה של גורם מקצועי (תמ"א 1/6 – מוקד מרעה; י"פ 10809, התשפ"ב, עמ' 11646). נוסף על ההיבט התכנוני, נדרשה הסדרה גם בהיבט הקנייני, שכן מדובר בקרקעות מדינה. לאחר אישור תמ"א 1/6 תוקנו גם החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כדי לאפשר הועברה לוועדה ביום כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023). הקמת מבנה לשהייה של גורם מקצועי באותו השטח. ואולם, ההסדרה בנושא זה אינה מספקת לשם שמירה צמודה של הרועה על העדר ושטח המרעה, ולשם כך הוא ובני משפחתו נדרשים להתגורר במבנה מתאים בשטח המרעה או סמוך לו. הצעת החוק נועדה להשלים את ההסדרה בהיבט זה ובהיבטים נוספים. במתווה המוצע כמה שלבים בתהליך הקמת המבנים למגורי הרועה ובני משפחתו והמבנים החקלאיים המשמשים יחד כמוקד מרעה. אלה השלבים שמוצע להסדירם: 1. הכרזת שר החקלאות וביטחון המזון (להלן – השר) על אזור שמתקיים בו מרעה כאזור שמירה צמודה, לאחר קבלת המלצה של צוות שיוקם כמוצע; 2. הליך תכנוני שיקדם גוף ציבורי שבשטחו עתיד להיות מוקם מוקד המרעה. מוקד המרעה, מטבע הדברים, יוקם בשטח קטן למדי בתוך אזור השמירה הצמודה או סמוך לו, וההליך התכנוני נועד לקבוע את מיקומו המדויק, בין השאר בהתחשב בשיקולים סביבתיים ותכנוניים; 3. ההיבטים הקנייניים בקשר לשימוש במוקד המרעה. פרק א': הגדרות סעיף 1 מוצע להגדיר את המונחים המשמשים בחוק המוצע. בין השאר מוצע להגדיר מונחים אלו: "בית רועה" – מוצע להגדיר את בית המגורים שיוקם במוקד המרעה. כדי לצמצם את הזיקה של הרועה אל בית המגורים שיתגורר בו, מוצע לקבוע כי בית המגורים יוקם על ידי גוף ציבורי הנוגע בדבר (הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, קרן קיימת לישראל או משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות). "גוף ציבורי" – מוצע להקנות לגוף הציבורי סמכות לגבי מוקד המרעה הן במישור התכנוני והן במישור הקנייני 3 ע"ר 1945, תוס' 2, עמ' (ע) 855, (א) 1055. והחוזי. הגוף הציבורי יקדם את התכנון של מוקד המרעה, יקים את המבנים בו ויהיה אחראי לתחזוקתם ולניהולם, וכן להתקשרות החוזית ולהקצאת המבנים לרועה. "הרשאת רעייה" – על בסיס הרשאת רעייה הניתנת לרועה ניתן יהיה לפעול בהתאם להליך הייחודי המוסדר בהצעת חוק זו, ובלבד שהרשאת הרעייה היא כזאת הניתנת על ידי רשות מקרקעי ישראל לתקופה של שנה לפחות (יש הרשאות רעייה קצרות יותר, אך למחזיק בהן לא תהיה אפשרות לפעול במסגרת ההסדר המוצע). "מבנה חקלאי" – מוצע להגדיר את המונח בצמצום, כדי שיהיה אפשר להקים במוקד המרעה רק מבנה שנדרש במישרין לתפעול העדר (ולא למשל חנות לממכר תוצרת חקלאית). השר יוכל לקבוע בתקנות מבנים נוספים על אלה המנויים בהגדרה שייחשבו מבנה חקלאי. עם זאת, גם המבנים הללו יהיו כפופים במישרין לתנאי השימוש. "מוקד מרעה" – מוצע להבהיר היכן ימוקם מוקד המרעה – בתוך האזור שיוכרז כאזור שמירה צמודה או סמוך לו, ומה ייבנה בו – רק מה שנדרש לצורך קיום המרעה, קרי, מבנה חקלאי אחד או יותר ובית רועה אחד בלבד. "עדר" – מוצע להגדיר את גודלו המזערי של עדר הדרוש לרועה המעוניין בהקמת מוקד מרעה עבורו – 200 ראש אימהות צאן או בקר. "שטח מוגן" – מוצע לקבוע כי הקמת מוקד מרעה בשטחים רגישים מבחינה סביבתית תחייב בחינת חלופות מחוצה להם במסגרת ההליך התכנוני. "תוכנית פיתוח" – מוצע להגדיר תוכנית פיתוח כמהלך תכנוני בשלב מתקדם יחסית, שממנו אפשר ללמוד על הכוונה לייעד שטח מסוים לבנייה. מתוכניות הפיתוח תתגבש תמונה רחבה על המצב התכנוני הנוכחי והעתידי לגבי אותו שטח במסגרת שקילת ההחלטה על קידום הקמה של מוקד מרעה בשטח. פרק ב': הכרזה סעיף 2 מוצע לקבוע את סמכות השר להכריז על שטח מרעה בנגב או בגליל, כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993, בהתאמה, כאזור שמירה צמודה, וכן לקבוע את הליך ההכרזה לפי המלצת הצוות המייעץ (ר' סעיף 5). השיקול המרכזי העומד בבסיס ההכרזה הוא הצורך בנוכחות צמודה של הרועה סמוך לעדר בשל הסיכון המוגבר באותו אזור לפגיעה בגוף או ברכוש בהיעדר נוכחות כאמור. מוצע לקבוע תנאים להכרזה: שטח ההכרזה יהיה לפחות 200,1 דונם למרעה צאן או 000,6 דונם למרעה בקר; מוקד המרעה שיוקם בתוך אזור השמירה הצמודה לא יסכל את האפשרות לממש תוכניות לפיתוח באותו תא שטח; התקבלה חוות דעת של מתכנן המחוז שבה הוא נדרש לפרוש לפני השר את התמונה התכנונית המלאה. עם זה, מוצע לקבוע כי אם לא תתקבל חוות דעת של מתכנן המחוז בתוך 45 ימים, יהיה השר מוסמך להכריז על שטח מרעה אף בלעדי חוות הדעת. מוצע לקבוע כי ההכרזה תכלול את גבולותיו המדויקים של אזור השמירה הצמודה ותפורסם ברשומות. סעיף 3 מוצע לקבוע כי תוקף ההכרזה המרבי לאזור שמירה צמודה יהיה שש שנים. עוד מוצע לקבוע כי בחלוף תקופת ההכרזה הראשונה יהיה השר מוסמך להאריך את תוקפה של ההכרזה על השטח לתקופות נוספות כאמור. גם בהארכת ההכרזה תחול חובה לבדוק כי התמלאו התנאים הנדרשים להכרזה הראשונה. עם זאת, להבדיל מהתנאים להכרזה הראשונה, בהארכת תוקף הכרזה יהיה השר מוסמך לעשות כן אף אם שטח המרעה קטן בשיעור של עד %20 מהקבוע בסעיף 2. גמישות זו נדרשת משום שלעיתים, בשל תנאי השטח והרעייה המשתנים, שטח המרעה מצטמצם לעומת השטח שהוכרז לראשונה. גם בהליך הארכת תוקפה של הכרזה יימסרו המלצה של הצוות המייעץ וחוות דעת של מתכנן המחוז, שכן בחלוף פרק זמן ניכר נדרשת בחינה מחודשת של הנושא. אם השר לא יאריך את תוקפה של הכרזה, תפקע התוכנית למוקד מרעה שאושרה לגבי האזור שעליו חלה ההכרזה, שכן באין צורך בשמירה צמודה באותו אזור, לא תהיה עוד הצדקה לקיום מוקד המרעה ולהוראות החריגות המוצעות. סעיף 4 מוצע לקבוע כי אם לא תאושר תוכנית למוקד מרעה בתוך תקופת ההכרזה הראשונה, תבוטל ההכרזה. פרק הזמן הארוך הניתן להכרזה מאפשר לקדם הליך תכנוני ולהשלימו, ואם בפרק הזמן הזה לא הושלם ההליך התכנוני – אין הצדקה להכרזה. סעיף 5 מוצע להקים צוות מייעץ שתפקידו להמליץ לשר לפני שיקבל את ההחלטה בדבר הכרזה על אזור שמירה צמודה. הצוות יורכב מנציגי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וגופים ציבוריים שאמורים לשקף את מגוון השיקולים בקבלת החלטה על הכרזה, ובהם השיקולים התכנוניים, הסביבתיים והביטחוניים ושיקולים הנוגעים להקצאת מקרקעי ישראל. בגיבוש ההמלצה ישקול הצוות המייעץ בין השאר שיקולים אלו: 1. הצורך בשמירה צמודה באותו אזור בשל היבטים הנוגעים לביטחון הגוף והרכוש. לשם כך, הצוות המייעץ רשאי להסתמך על מידע שהתקבל בנוגע לפשיעה חקלאית באותו אזור. 2. המרחק של שטח המרעה ממקום יישוב ומתשתיות. בחינה זו נדרשת משום שאם שטח המרעה קרוב יחסית למקום יישוב, ייתכן שיהיה אפשר להקים את מוקד המרעה באזור שטח היישוב או סמוך לו ולהימנע מהקמתו בלב השטח הפתוח. לעניין התשתיות, אם מוקד המרעה יוקם סמוך לתשתיות קיימות, עשויה להצטמצם הפגיעה הסביבתית הנגרמת מהקמת תשתיות חדשות. 3. ההשפעות הסביבתיות העלולות להיגרם אם יוקם באותו אזור מוקד מרעה. בשלב זה לא נדרשת בחינה של המיקום המדויק של מוקד המרעה, אם יוקם, אלא בחינה כללית של השפעות סביבתיות מעצם העובדה שבאזור המוגדר יוקם מוקד מרעה. הבחינה הסביבתית של החלופות למיקום המוקד בתוך השטח או סמוך לו תיעשה בשלב התכנוני כמפורט להלן. פרק ג': תכנון מוקד מרעה כלל י לאחר ההכרזה יחל הליך התכנון של מוקד המרעה. ההכרזה תחול על תא שטח גדול שהוא אזור השמירה הצמודה, ואילו בהליך התכנוני ייבחר המיקום המדויק של מוקד המרעה על פי השיקולים התכנוניים. מוצע לקבוע הוראות ייחודיות לעניין התכנון שיבטיחו כי ההליך התכנוני יהיה מהיר, בדומה להוראות תמ"א 1/6, בשינויים אחדים. יצוין כי כבר כיום קבועות בתמ"א 1/6 הוראות לעניין תכנון מוקד מרעה שגוברות על כל התוכניות הנמוכות ממנה בסולם העדיפויות לפי סימן ח' בפרק ג' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה). סעיף 6 מוצע לקבוע כי חוק התכנון והבנייה יחול בכל עניין שלא נקבע בו הסדר ייחודי כמוצע. סעיף 7 מוצע להקנות זכויות באזור שמירה צמודה לשם תכנון בית רועה – הרשאה לתכנון. יודגש כי ההרשאה לתכנון תוגבל למוקד מרעה אחד באזור השמירה הצמודה. סעיף 8 מוצע לקבוע את סמכות הוועדה המקומית לדון ולאשר תוכנית למוקד מרעה, ובלבד שהתוכנית תכלול הוראות של תוכנית מפורטת ותעמוד בתנאים כמוצע, ובהם הגבלה של גודל מוקד המרעה ושל הבינוי בשטח הפתוח לשטח המזערי ההכרחי להקמת בית הרועה והמבנים החקלאיים. סעיף 9 מוצע לקבוע הוראות שיש לכלול בתוכנית למוקד מרעה. הוראות אלו נועדו להבטיח שפגיעתו של מוקד המרעה בשטח שבו הוא מוקם תהיה פחותה וכי כאשר תסתיים ההכרזה או הרשאת השימוש, יוחזר השטח לקדמותו ככל האפשר. עוד מוצע לקבוע כי תוכנית למוקד מרעה תוגש בצירוף מסמך סביבתי שיוכן בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה. התוכנית, בצירוף המסמך הסביבתי, תועבר לנציג המשרד להגנת הסביבה בוועדה המקומית (הנציג בעל הדעה המייעצת), והוא יהיה רשאי להגיש את חוות דעתו לגבי המסמך בתוך 45 ימים. לשם יעילות ההליך מוצע לקבוע כי אם חוות הדעת לא תוגש בתוך התקופה האמורה, תהיה הוועדה המקומית רשאית לדון בתוכנית אף בלעדיה. סעיף 10 מוצע לקבוע כי ככלל, הוועדה המקומית תאשר את התוכנית למוקד מרעה, אלא אם כן מתקיימים תנאים מסוימים המנויים בסעיף. תנאים אלו נועדו לוודא כי המיקום של מוקד המרעה אינו פוגע באינטרסים אחרים – סביבתיים, בריאותיים או ביטחוניים – ובאפשרות של פיתוח עתידי. סעיף 11 כאמור, חוק התכנון והבנייה קובע את סולם העדיפויות של תוכניות שונות. על אף האמור, מוצע לקבוע שתוכנית למוקד מרעה, שהיא תוכנית מיתאר מקומית, תגבר על הוראות תוכנית מיתאר ארצית בעניינים הנוגעים למוקד מרעה (הקבועות למשל בתמ"א 1/6) ועל הוראות לבינוי שלא בצמידות דופן ובתחום מכלול נוף (הקבועות בתמ"א 35). מוצע להבהיר כי אף שהבנייה במוקד המרעה אינה צמודה לשטח מבונה אחר, לא יראו אותה כהקמת יישוב חדש או כשטח לבינוי שאליו אפשר להצמיד בינוי נוסף בתכנון עתידי. כמו כן, תוכנית למוקד מרעה לא תיחשב כשינוי בתוכנית מיתאר מחוזית אם היא בשטח מוגן (כגון שמורת טבע, גן לאומי או יער) או בשטח שמיועד להקמת מבנים לגידול בעלי חיים. סעיף 12 מוצע לאפשר למגיש תוכנית למוקד מרעה לנהל, בד בבד עם הליך התכנוני, גם את הליך הבקשה להיתר, אם ההיתר תואם את התוכנית שנתונה בשלבי אישור. הליך מזורז מעין זה מוסדר בסעיף 145א1 לחוק התכנון והבנייה – בין השאר לגבי תוכניות לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה – שבו הדיון בבקשה להיתר נעשה במשולב עם הדיון על אישור התוכנית (תוכנית לרישוי מהיר). הליך זה יעיל ומהיר ומתאים לתוכניות נקודתיות כגון התוכנית למוקד מרעה. מוצע לקבוע כי יתר ההוראות הקבועות בחוק התכנון והבנייה, וכן התקנות שהותקנו מכוחו בנוגע לתוכנית לרישוי מהיר, יחולו גם על תוכנית למוקד מרעה, בשינויים המחויבים. סעיף 13 מוצע להבהיר את היחס שבין חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, ובין החוק המוצע, אם התוכנית למוקד מרעה היא בתחומי גן לאומי או שמורת טבע. למען הסר ספק, מוצע לקבוע כי תוכנית בתחום גן לאומי או שמורת טבע יכול שתהיה תוכנית המתירה שימוש למוקד מרעה, וכי הוראות החוק האמור וסמכויות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ימשיכו לחול גם אחרי שאושרה תוכנית למוקד מרעה. פרק ד': הסדרת מגורים ארעיים במוקד מרעה כללי מוצע להסדיר את ההיבטים הקנייניים הנוגעים למוקד מרעה ואת מערך ההתקשרויות בין רשות מקרקעי ישראל לגוף הציבורי ובין הגוף הציבורי לרועה; במסגרת ההסדרה לא תוקנה לרועה זכות קניינית בקרקע מלבד הרשאת השימוש. סעיף 14 מוצע לקבוע כי רשות מקרקעי ישראל תקנה לגוף הציבורי שהשטח בניהולו את הזכויות בשטח לשם הקמת מוקד המרעה, הכולל את המבנים החקלאיים ואת בית הרועה. לשם יעילות ההליך, מוצע לקבוע כי על רשות מקרקעי ישראל להקנות את הזכויות בשטח בתוך שלושה חודשים מהיום שאושרה התוכנית למוקד המרעה באותו השטח. לאחר הקניית הזכויות בשטח, הגוף הציבורי יהיה רשאי להקים בו את מוקד המרעה. הקמת מוקד המרעה ותחזוקתו השוטפת יהיו באחריות הגוף הציבורי. סעיף 15 לאחר הקמת מוקד המרעה בידי הגוף הציבורי, יהיה רועה רשאי להגיש לו בקשה לשימוש במוקד המרעה. סעיף 16 לנוכח אופיו הייחודי של ההליך המוצע, מוצע לקבוע כי התקשרות של רשות מקרקעי ישראל עם גוף ציבורי והתקשרות של גוף ציבורי עם רועה לא יחייבו מכרז, ובלבד שההתקשרויות נעשות לפי המלצת משרד החקלאות וביטחון המזון (להלן – המשרד) והרועה מחזיק בהרשאת רעייה בתוקף. סעיף 17 מוצע להסדיר את ההיבטים הנוגעים להרשאת השימוש במוקד המרעה ולהסכם בין הגוף הציבורי לרועה שמכוחו ניתנת ההרשאה. כמו כן, מוצע להחיל על כל הרשאת שימוש למוקד מרעה הוראות בדבר הגבלת המגורים במוקד המרעה לרועה ובני משפחתו מדרגה ראשונה בלבד, התחייבות של הרועה לפנות את בית הרועה והמבנים החקלאיים בתום תקופת הרשאת השימוש או הרשאת הרעייה, או אם פקעה הרשאת השימוש, ולצרף ערבות בנקאית שתבטיח את עמידתו של הרועה בתנאי ההסכם. ככלל, אם יידרשו שינויים במוקד המרעה, הם יבוצעו על ידי הגוף הציבורי ולא על ידי הרועה, אלא אם כן הגוף הציבורי הסכים לכך שהרועה יבצע את השינוי. הרשאת השימוש במבנים שתינתן לרועה לא תקנה לו כל זכות קניינית בשטח ובמוקד המרעה למעט זכות השימוש. הרשאת השימוש תהיה זכות אישית ולא ניתן יהיה להעבירה לאחר או להורישה. הוראות אלו נועדו לתת ביטוי לזיקה הרופפת של הרועה למבנים שבמוקד המרעה. סעיף 18 מוצע לקבוע כי גורם מוסמך מטעם המשרד ימליץ לגוף ציבורי להתקשר עם הרועה אם מצא שהרועה עומד בתנאי הסף המנויים בסעיף, שעניינם 9 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120. קיום המרעה על פי ההרשאות והוראות החוק, ולאחר שהתייעץ על כך עם רשות מקרקעי ישראל: ברשות הרועה עדר אחד לפחות, הוא מחזיק או החזיק בהרשאת רעייה בתוקף בתקופות המנויות בסעיף, הוא מתחייב לרעות את העדר באזור השמירה הצמודה כל השנה בהתאם לתקופת הרעייה המקובלת באותו אזור, הוא מנהל פנקסי חשבונות מס ומחזיק באישור חיסון וסימון תקף לעדר. סעיף 19 מוצע לקבוע כי גוף ציבורי יבטל את הרשאת השימוש שנתן לרועה באחד מהמקרים המנויים להלן, ובלבד שאם העילה לביטול היא פגם שניתן לתיקון, ניתנה לרועה הזדמנות לתקנו בתוך שלושה חודשים: 1. אחד מתנאי הסף הקבועים בסעיף 18 חדל להתקיים; 2. הרועה הפר את ההסכם שנחתם בינו ובין הגוף הציבורי הפרה יסודית. ביצוע שינויים במוקד המרעה שלא על ידי הגוף הציבורי או בהסכמתו תיחשב כהפרה יסודית שתביא לביטול הרשאת השימוש אם לא תתוקן בתוך פרק הזמן האמור; 3. רשות מקרקעי ישראל הודיעה לגוף הציבורי שהרועה הפר את אחד מתנאי הרשאת הרעייה (תנאים אלו נקבעים בהליך הרגיל של מתן הרשאת רעייה ואינם נכללים בהצעת חוק זו). סעיף 20 מוצע לקבוע כי עם ביטול הרשאת השימוש או סיום תקופת הרשאת הרעייה, תסתיים זכות השימוש של הרועה, ולא תהיה לרועה כל זכות בקרקע. הוראה זו מבטאת אף היא את הזיקה הקניינית הרופפת של הרועה למוקד המרעה. מוצע לקבוע הוראות לעניין האחריות לפינוי בית הרועה והחזרת המצב לקדמותו בהתאם להוראות שנקבעו בתוכנית למוקד מרעה בעניין זה, אם נקבעו. פרק ה': הוראות שונות סעיף 21 מוצע לקבוע הוראת מעבר שתחול על מבנים קיימים בשטח פתוח המשמשים רועים עוד לפני כניסת החוק המוצע לתוקף. אם המבנים נמצאים באזור שיוכרז בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של החוק המוצע כאזור שמירה צמודה, יהיה אפשר להפעיל את ההליך המוצע בהוראת המעבר ולבקש אישור להמשיך את השימוש בהם. אם האזור שבו נמצאים המבנים יוכרז כאזור מחייב שמירה צמודה והימצאות של רועה סמוך לעדר, תהיה הצדקה, מבחינת היעילות והמשאבים הנדרשים להקמת מבנים חדשים, להשתמש במבנים קיימים כמוצע בהוראת המעבר, ולא להרוס אותם ולבנות תחתם מבנים חדשים כמוצע בפרקים ג' ו־ד'. עם זאת, כלל ההוראות המוצעות להסדרת התכנון והשימוש במוקד המרעה יחולו גם על המסלול שבהוראת המעבר, בשינויים ובהתאמות הנדרשים, שכן אין מקום לייחד הסדרים שונים לרועים שהוראת המעבר תחול לגביהם. לפי המוצע, לאחר ההכרזה יידרש הרועה לקבל את אישור הצוות המייעץ לשימוש במבנה הקיים לשם מגוריו ומגורי בני משפחתו ולשימוש החקלאי. אישור זה יינתן בהתקיים תנאים שנועדו להבטיח כי מדובר במבנים שבכוונת רשויות המדינה להסדירם מבחינה תכנונית וקניינית, וכן את מחויבותו של הרועה להתאים את הבנייה הקיימת בשטח שישמש כמוקד מרעה לתנאי האישור. מוצע לקבוע כי האישור שיינתן יהיה זמני, עד לסיום ההליך, ויפקע בחלוף התקופות המנויות בסעיף אם לא התקדם ההליך כמצופה, כלומר אם לא הוגשה תוכנית, לא אושרה תוכנית, לא ניתן היתר, רשות מקרקעי ישראל לא הקנתה זכויות בשטח או לא נחתם הסכם שימוש עם הגוף הציבורי, והכול – בתקופות המנויות בסעיף. תקופות אלו נועדו לתחום את משך ההליך וליצור ודאות בנוגע לכוונת הרשויות לקדם את התוכנית ולהתקשר עם הרועה. מוצע לקבוע כי הרועה יהיה רשאי לפנות לצוות המייעץ בבקשה להאריך את התקופות אם הדבר נדרש. אם הצוות המייעץ לא ישיב על פניית הרועה בתוך שלושה חודשים, יראו זאת כאילו סירב להאריך את התקופות. הצוות המייעץ יהיה רשאי להאריך את התקופות אף מיוזמתו. לבסוף, לאחר שתאושר תוכנית למוקד מרעה בשטח שבו נמצאים המבנים, יוסדרו ההיבטים הקנייניים, ובכלל זה הרשאת השימוש של הרועה בלבד וקיזוז התשלומים שהרועה נדרש לשלם לרשות מקרקעי ישראל על השימוש שלו במבנים לפני תחילת החוק המוצע מעלויות בניית המבנים שבהן הוא נשא. זכויותיהם של ילדים שיתגוררו במוקד מרעה עם משפחתם יהיו כשל זכויות כל ילד אחר, ולפיכך אין להצעת החוק השפעה על זכויות ילדים. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בין השאר, בנושא מעורבותה ואחריותה של רשות מקומית שבתחומה יוקם מוקד המרעה להקמתו של מוקד המרעה ולמתגוררים בו. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הוראות המעבר בחוק המוצע היא בין 30 ל־40 מיליון שקלים חדשים לפרק זמן של כשנתיים. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק יסוד: משק המדינה.