חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58), התשפ"ו–2026

חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 (להלן – החוק), קובע עילות שבהתקיימן לא תשתתף רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, וכן את ההליך לקביעה כי רשימה כאמור היא רשימה מנועה מהשתתפות בבחירות. להבדיל מהמצב לעניין הבחירות לכנסת, לא ניתן היום למנוע את השתתפותה של רשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות אם יש במטרותיה או במעשיה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ואין הוראות בחוק המאפשרות למנוע השתתפות אישית של מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע לעניין בחירות לרשויות המקומיות הוראות דומות לאלה החלות בבחירות לכנסת בעניינים האמורים. כך, ניתן יהיה למנוע את השתתפותם של מועמדים מסוימים מתוך רשימת המועמדים ולא רק את השתתפות הרשימה כולה. עוד מוצע להתאים את העילות המאפשרות את מניעת השתתפותם של מועמדים ורשימות לעילות המנויות בסעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, לעניין הבחירות לכנסת. כמו כן, מוצע לשנות את ההליך שבמסגרתו ייקבע כי רשימה מנועה מהשתתפות בבחירות ולקבוע את ההליך שלפיו ייקבע כי מועמד מנוע מהשתתפות כאמור. השינויים מוצעים הן לעניין לוח הזמנים להגשת עתירות בהליך וסדרי הדיון בהן והן לעניין הגורם הקובע את המניעה ואפשרויות הערעור על החלטותיו. כיום ההליך לעניין רשימה מנועה נדון לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וניתן לערעור ברשות לבית המשפט העליון. מוצע לקבוע כי הן לקביעת רשימה מנועה והן לעניין מועמד מנוע יתנהל ההליך לפני יושב ראש ועדת בחירות אזורית. כפי שקבוע כיום, ועדת הבחירות של הרשות המקומית, ברוב חבריה, או היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש עתירה ליושב ראש ועדת הבחירות האזורית לעניין רשימה מנועה. מוצע לקבוע כי לעניין מועמד מנוע, יידרש רוב של שני שלישים מחברי ועדת הבחירות כאמור כדי להגיש עתירה. עוד מוצע להסמיך את היועץ המשפט לממשלה לאצול את סמכותו בעניינים האמורים לאחד ממשניו. על החלטה כאמור ניתן יהיה לערור לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ולאחר מכן תהיה זכות ערעור לפני בית המשפט העליון בשאלה משפטית בלבד. מוצע להחיל את התיקון המוצע גם בבחירות למועצות אזוריות כך שיחול הן על מועמדים לראשות המועצה האזורית והן על רשימות ומועמדים למועצת המועצה האזורית.