הצעת חוק-יסוד: הדגל, הסמל והמנון המדינה

העבירה הכנסת את חוק היסוד לעניין משאל עם, ופתחה פרק חדש בחוקה הישראלית עם חקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט–1949)להלן – חוק הדגל(. להעלות חלק מהוראות חוק הדגל לרמה נורמטיבית גבוהה יותר ולעגנן בחוק-יסוד. קואליציוניים עתידיים לא ינוצלו לפגיעה במהות הסמלים הייחודיים של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בשבט התשפ"ג)2023.01.30(כיום 13 חוקי יסוד מרכיבים את המסד החוקתי של מדינת ישראל. תשעת חוקי היסוד הראשונים שנחקקו עסקו בדמוקרטיה המוסדית של המדינה: הכנסת, מקרקעי ישראל, נשיא מדינה, הממשלה, משק המדינה, הצבא, ירושלים בירת ישראל, השפיטה ומבקר המדינה. לאחר מכן, עיגנה הכנסת את זכויות היסוד של אזרחיה בחוק-יסוד: חופש העיסוק ובחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בעשור האחרון, סעיף 2 לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע ששם המדינה הוא "ישראל" וקובע שסמלי המדינה הם: דגל המדינה, סמל המנורה, והמנון המדינה הוא "התקווה". הסדרים מפורטים לעניין השימוש בסמלים, כבוד הסמלים ודרכי השימוש בסמלים ורכישתם נדונים בהרחבה נוכח החשיבות הרבה שבהסדרת ההוראות לעניין השימוש בסמלי המדינה וכבודם אנו מציעים לפיכך, מוצע לקבוע חוק יסוד חדש הוא חוק-יסוד: הדגל, הסמל והמנון המדינה ולקבוע בו את חובת הנפת הדגל, ואת מעמדם הייחודי של הדגל והסמל. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות שונות בחוק הדגל שמסדירות את יישום חובת ההנפה והענישה על אי עמידה בחובה זו. הצעת חוק יסוד זו תסייע בהגנה על סמלי המדינה, תמנע מגורמים שונים לחלל את כבודם של סמלי המדינה, ותבטיח שהסכמים