חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 145), התשפ"ג-2023

סעיף 1 בסעיף 18(ה) ו־(ו) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – החוק), נקבע כי ועדה מקומית ברשות מקומית אחת תקים ועדת משנה לתכנון ובנייה אשר תהיה מוסמכת לדון בנושאים שבסמכות הוועדה המקומית, ודין החלטותיה כדין החלטת הוועדה המקומית. בסעיף 18(ז) לחוק נקבע כי כל החלטה של ועדת המשנה תישלח לכל חברי הוועדה המקומית ולנציגים בעלי הדעה המייעצת, וכל אחד מהם רשאי לדרוש בכתב שיתקיים דיון חוזר במליאת הוועדה המקומית בעניין שבו דנה ועדת המשנה. הסדר זה מוביל לעיתים לעיכוב בעבודת הוועדה המקומית, ולעיתים הדרישות האמורות אף נעשות מטעמים שאינם ענייניים אלא כדי לעכב את יישום ההחלטה. לשם ייעול הליכי התכנון בוועדות המקומיות מוצע לקבוע כי רק שני חברי ועדה מקומית או יותר יוכלו לדרוש קיום דיון חוזר כאמור. כך יפחת החשש משימוש לרעה בהסדר. מוצע להותיר על כנו את ההסדר המתיר לנציג בעל דעה מייעצת לפנות בדרישה כאמור. סעיף 2 בסעיף 19 לחוק קבועות הוראות לעניין ועדה מקומית המורכבת מכמה רשויות מקומיות (להלן – ועדה מרחבית), ובין היתר מוחלות על ועדה כזאת הוראות סעיף 18(ז) לחוק. מוצע להחיל גם את ההסדר המוצע בסעיף 1 על ועדה מרחבית, בשינוי זה: בוועדה מרחבית שאחד מחבריה הוא נציג יחיד של רשות מקומית, יוכל גם הוא לדרוש לקיים במליאת הוועדה המרחבית דיון חוזר בהחלטת ועדת משנה. יוזם: חבר הכנסת אלי דלל