חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 45), התשפ"ו–2026

כללי המחלקה לחקירת שוטרים (להלן – המחלקה או מח"ש) הוקמה בשנת 1992 כגוף עצמאי ובלתי תלוי במשטרה אשר חוקר שוטרים החשודים בביצוע עבירה. למחלקה תפקיד מרכזי בשמירה של שלטון החוק במדינת ישראל ובשמירה על הזכויות של כל אדם שעומד מול כוח שלטוני. המשטרה מופקדת על אכיפת החוק והשמירה על הסדר הציבורי ומוסמכת להשתמש לשם כך בכוח רב, ולכן למח"ש תפקיד חשוב במניעת שימוש לא חוקי בכוח השלטוני האמור. כמו כן, יש חשיבות לשמירה על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ובפרט במשטרה. התפקיד של "שמירה על השומרים" הוא מורכב ומאתגר, בין השאר מאחר שהגוף שעליו מוטל תפקיד זה מחויב להגן על האזרח, אבל עליו למלא את תפקידו בלי להרתיע את המשטרה משימוש ראוי בכוח שלה כשהדבר דרוש לשמירה על הציבור. בשנים האחרונות, דוחות של מבקר המדינה, הדוחות השנתיים של הסניגוריה הציבורית וכן דוח של הצוות שהוקם בממשלה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים (פורסם בפברואר 2025), הצביעו על ליקויים בטיפול המערכתי בעבירות שוטרים. בכלל זה, דעת הרוב בצוות הממשלתי האמור שעסק בכך, הדגיש את הקושי העולה מכפיפותה של מח"ש לפרקליטות, ואת הקשר ההדוק בין הפרקליטות למשטרה, ועל כן המליץ להפריד את המחלקה מכפיפות לפרקליטות ולכוננה כגוף עצמאי. לפיכך, הצעת חוק זו נועדה, בין השאר, להפריד את מח"ש מהפרקליטות וממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתפעל כגוף חקירה ותביעה עצמאי. כמו כן, מכיוון שעל פי המוצע מח"ש לא תהיה כפופה ליועץ המשפטי לממשלה, מוצע לכונן תפקיד חדש – "הממונה על תיאום בענייני חקירת שוטרים", שתפקידו להכריע במחלוקות בין מח"ש ובין גופי חקירה ותביעה אחרים במדינה, בעת הצורך. סעיף 1 מוצע להוסיף את סעיפים 49ח2 עד 49ח4 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה), ולקבוע שהמחלקה לחקירת שוטרים תהיה יחידת סמך במשרד המשפטים. מוצע לקבוע את תנאי הכשירות של מנהל המחלקה: מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון והוא בעל ניסיון בתחום הפלילי. מנהל המחלקה ימונה על ידי ועדה קבועה שתוקם לפי הפקודה, והוא יכהן בתפקידו תקופת כהונה אחת של שש שנים. הרכב הוועדה מפורט בסעיף 49ח4 המוצע. סעיף 2 מוצע להקנות למח"ש סמכות לחקור עבירות שבביצוען חשודים מתנדבים במשטרה שהם חברי המשמר האזרחי, אם העבירה בוצעה בעת מילוי תפקידם. סעיף 3 כיום, לפי הפקודה, הסמכות להורות למח"ש על חקירת עבירות שבביצוען חשודים עובדי שירות הביטחון הכללי במסגרת מילוי תפקידם או בקשר לתפקידם נתונה ליועץ המשפטי לממשלה. בשל מהות ההסדר המוצע, הקובע את אופייה של המחלקה כגוף חקירה עצמאי שאינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, מוצע לקבוע כי הסמכות להורות למח"ש לחקור עבירות כאמור תהיה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל המחלקה יחדיו. עוד מוצע לקבוע כי במקרה של מחלוקת בין הגורמים הללו, יובא העניין להכרעת הממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים (אשר אופן מינויו, כשירותו וסמכויותיו מפורטים בסעיף 6). סעיפים מוצע להקנות לתובע במח"ש סמכות ייחודית 4 ו־9 להגיש כתב אישום בשל עבירה שנחקרה במחלקה. כמו כן, מוצע כי בכל הנוגע לחקירות והליכים המתנהלים במחלקה, יוקנו למנהל המחלקה או לתובע שהסמיך לכך הסמכויות המוקנות כיום בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב– 1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולפרקליט מחוז ולגורמים הכפופים להם. מוצע לתקן תיקון משלים את סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי, ולקבוע בו כי מנהל מח"ש ותובע שמונה על ידו יהיו תובעים לפי אותו חוק, כפי שיש תובעים המוסמכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה ותובעים בתביעה המשטרתית. מוצע לקבוע כי אף שהמחלקה לא תהיה כפופה לפרקליט המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל המחלקה יקבע הנחיות באשר להפעלת הסמכויות הנוגעות לחקירה הפלילית ולהעמדה לדין שהועברו אליו בהתחשב בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. זאת, כדי ליצור, ככל הניתן, אחידות ושוויון בין הטיפול בתיקים פליליים שבאחריות המחלקה ובין הטיפול בתיקים שבאחריות הפרקליטות. סעיפים 5, במסגרת הפרדת מח"ש מהפרקליטות, 6, 8 ו־10 מוצע להעביר למנהל המחלקה את הסמכויות לקבוע כללים לעניין הסתייעות המחלקה במשטרה ולעניין בעלי תפקידים במחלקה שיקבלו סמכויות שהוענקו בחיקוק לשוטר (תיקון סעיף 49י לפקודה) – סמכויות הנתונות כיום לפרקליט המדינה. כאמור, מוצע לכונן תפקיד חדש – הממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, אשר ימנה שר המשפטים, בהמלצת הוועדה הבוחרת את מנהל המחלקה (שתוקם לפי סעיף 49ח4 המוצע בסעיף 1), ותקופת כהונתו תהיה שש שנים. הממונה יכריע במחלוקות שיתגלעו בין המחלקה ובין גופי חקירה ותביעה אחרים. לממונה תוקנה גם הסמכות להורות על העברת טיפול בתיק חקירה או תביעה ממח"ש לגוף אחר או מגוף אחר למח"ש (סעיף 49יב המוצע). עוד מוצע לקבוע כי אם בחקירה מסוימת נחשד שוטר בביצוע עבירה וכן אדם שאינו שוטר, מח"ש תפעל בשיתוף פעולה עם גופי החקירה והתביעה האחרים, והם יהיו רשאים לקבוע, במסגרת התיאום, כי חקירה או תביעה מסוימת תעבור לטיפול של גורם שאינו מוסמך בדין לטיפול בתיק (סעיף 49יג המוצע). עוד מוצע לקבוע כי עובדי המחלקה יהיו אזרחים, ולא שוטרים, כדי לצמצם את התלות של המחלקה במשטרה. כמו כן, תתאפשר לעובדי המחלקה גישה למערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, כדי לאפשר להם לחקור את העבירות בצורה יעילה וללא ידיעת המשטרה. בשל הרגישות הרבה שיש במערכות אלה, מוצע להסמיך את המפקח הכללי של המשטרה (להלן – המפכ"ל), בהסכמת מנהל המחלקה, לקבוע בכללים לאילו מערכות תהיה למחלקה גישה, וכן את התנאים להסדרת הגישה למערכות כאמור. מוצע גם להסמיך את מנהל המחלקה, בהסכמת המפכ"ל, לקבוע כללים לעניין בדיקת התאמתו של עובד המחלקה לקבלת הגישה, בדומה להסדר החל על שוטרים לפי פרק שלישי 1 לפקודה, ובכלל זה כללים לעריכת בדיקת פוליגרף לעובדים אשר יקבלו הרשאת גישה למערכות הרגישות (סעיף 49יד המוצע). מוצע לקבוע את תקציב המחלקה כתחום פעולה נפרד בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב משרד המשפטים, גם כן כדי לחזק את עצמאות המחלקה (סעיף 49טו המוצע). לבסוף, מוצע להקנות לתובע במח"ש סמכות מקבילה להגיש כתב אישום לבית הדין למשמעת של המשטרה במקרים שבהם נפתחה חקירה במח"ש נגד שוטר שכללה את חקירתו באזהרה, ובסיומה הוחלט שלא להגיש כתב אישום פלילי אלא לנקוט הליך משמעתי. כמו כן, אם עבירת משמעת שביצע שוטר נוגעת לשימוש בכוח במסגרת מילוי תפקידו תנוהל החקירה במח"ש, גם אם ההתנהגות אינה מהווה עבירה פלילית. בעניין זה תהיה לתובע במח"ש ולקצין משטרה שהוא תובע בבית הדין למשמעת סמכות מקבילה להגיש כתב אישום בשל העבירה לבית הדין למשמעת, אולם התובע המשטרתי יהיה רשאי להגיש את כתב האישום כאמור רק בהתאם להנחיות מנהל מח"ש (סעיף 49טז המוצע). כדי לאפשר היערכות לשינויים המוצעים בסעיף 49טז לפקודה, הוראה זו תיכנס לתוקפה שנה מיום מינויו של מנהל המחלקה הראשון לפי ההסדר המוצע (סעיף 10). כמו כן, מוצע לעניין זה תיקון משלים לחוק המשטרה, התשס"ו–2006, המסדיר את הדין בעבירות המשמעת במשטרה (סעיף 8). סעיף 7 מוצע להקנות למחלקה סמכות לחקור גם עבירה פלילית שעונשה פחות משנת מאסר, כדי להגביר את האכיפה בעבירות אלה המבוצעות על ידי שוטרים. להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא 1.6 מיליון שקלים חדשים בשנת 2026, ו־6.7 מיליון שקלים חדשים החל משנת 2027. על כל פנים, הממשלה נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית. יוזם: חבר הכנסת משה סעדה