הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - רוב רגיל למינוי שופט בית המשפט העליון), התשפ"ג-2022

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן ומכריע בספקטרום רחב של סוגיות ערכיות. במדינה והמגזרים הציבוריים ולכן חשוב שיהיה בו ייצוג של ערכים ועמדות של כלל הציבור. ונותנת לכל קבוצת מיעוט בוועדה לכפות את רצונה על הרוב וכתוצאה מכך פוגעת קשות בשיטה הדמוקרטית הנהוגה במדינת ישראל. דעות בין חבריה, אשר תוצאתו אי מינויים של שופטים לבית המשפט העליון והותרת בית המשפט עם מספר שופטים נמוך באופן משמעותי מן המספר המתחייב. העליון רק כאשר המינוי זוכה בתמיכתם של שבעה מתשעה חברי הוועדה, או במקרה של הרכב חסר של למעט שניים. בידיהם כוח בלתי מוגבל למנוע כל מינוי שאינו מוסכם עליהם לחלוטין. אין כל עוררין על חשיבות ההרכב של בית המשפט העליון והרצון שישקף את כל רובדי האוכלוסייה השיטה הנהוגה כיום לבחירת שופטי בית המשפט העליון מעוותת את ההליך התקין והדמוקרטי מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב של שיתוק ממושך בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, בשל חילוקי על פי ההסדר החוקי הקיים כיום, כפי שתוקן בשנת 2008, מתאפשר מינויו של שופט לבית המשפט משתתפים בהצבעה, כאשר המינוי זוכה בתמיכה שאינה פחותה ממספרם של כלל המשתתפים בהצבעה ההסדר החוקי הקיים, אשר הגיונו רב, מחייב גיבושה של הסכמה רחבה לצורך בחירתו של שופט לבית המשפט העליון. דא עקא, שמאז חקיקתו של ההסדר כאמור, התברר כי הוא מנוצל לרעה על ידי הפיכתו, הלכה למעשה, למכשיר המקנה בידי שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה זכות וטו על כל מינוי באשר הוא. זאת, נוכח העובדה שבעוד שהנציגות המוקנית בוועדה לממשלה, לכנסת וללשכת עורכי הדין עומדת על שני חברים בלבד לכל גורם, הרי שלשופטים מוקנית נציגות יתר של שלושה נציגים, המקנה ראוי להדגיש, כי תכליתו הרצויה של המצב החוקי הקיים היא למנוע בחירתם של אנשים אשר קיימת