הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - איסור על תעמולה גזענית), התשפ"ג-2023

מטרתה של הצעת החוק לקבוע כי בתקופת הבחירות, תיאסר תעמולה גזענית, בכל אופן ובכל אמצעי שהוא, הן בבחירות לכנסת והן בבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כב' השופט חנן מלצר, שהיה גם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אף התייחס לנושא באחת מהחלטותיו בנושא זה בכתבו: "...לשיטתי תעמולת בחירות הכוללת ביטויים גזעניים, במפורש או במשתמע, המבקשים לייחס תכונות שליליות לאדם מחמת מוצאו, גזעו, צבע עורו, דתו, הלאום שלו, מינו, נטייתו המינית, השקפתו, גילו, מעמדו האישי או השתייכותו לקבוצת מיעוט כלשהי – איננה יכולה לדור בכפיפה אחת עם עקרונות הדמוקרטיה והשוויון. לא בכדי קבע המחוקק כי מי שמטרתו או מעשיו מסיתים לגזענות מנוע מהתמודד לכנסת...")תר"מ 21/154 המטה למאבק בגזענות בישראל נ' רשימת הבית היהודי ברמלה 2)2018.10.28((. גם הוועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות)דרכי תעמולה(, בראשות נשיאת בית המשפט העליון)בדימוס(, דורית ביניש, המליצה בשנת 2017 לאסור על תעמולה גזענית, בכתבה: "בכל הקשור לביטוי גזעני או מסית לאלימות סבורה הוועדה כי יש לקבוע מגבלה ברורה וחדה. תוכן גזעני או תוכן שמסית לאלימות אין לו מקום בחברה דמוקרטית. הוא פוגע בכבוד האדם ובעקרונות היסוד עליהם מבוססת השיטה הדמוקרטית. תוכן כזה עלול לפגוע אף בטוהר הבחירות בכך שיכול ליצור אווירת לחץ קבוצתי הפוגעת בחופש הבחירה של היחיד מצד אחד, ועלול לגרום לאפקט מצנן לקהלים שכנגדם מסיתים מצד שני)הוועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות)דרכי תעמולה(דו"ח הוועדה 23)2017((. קביעת האיסור בחוק דרכי תעמולה, כאמור, תאפשר גם ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ליתן צו