הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון - שינוי מעסיקים), התשפ"ג-2023

כשזהות המעסיק משתנה וללא תלות במעסיק מסוים. ולפירותיה, וכן שמירה על משטר ההסכמים הקיבוציים ושימור יציבות ביחסי העבודה במשק. אדם, חיסכון במשאבים של הכשרת כוח אדם חדש והיעילות שבשימור כוח אדם מיומן, ועוד. נותני שירות, חברות כוח-אדם, קבלני משנה, חברות בת, ועוד. במסגרת צורות העסקה אלה, עוברים של שוק העבודה. קיבוציים בנסיבות של חילופי מעסיקים כאלה, יכולים החילופים לדרדר את שכרם ותנאי עבודתם של המיקוח. בהם. הפקעת זכויות קיבוציות בעת חילופי מעסיקים יוצרת תמריץ שלילי להתאמץ להתארגן ולנהל משא סעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ח–1957 קובע את רציפות התחולה של הסכם קיבוצי במקרים של שינוי מעסיקים, כך שהסכם קיבוצי ימשיך לחול ברצף גם כשחל שינוי בזהות המעסיק, כמו למשל כניסת מעסיק חדש במקומו של המעסיק שחתם על ההסכם. זאת בהתאם לרציונל של החוק, המבקש להקנות יציבות מיוחדת להסכם קיבוצי לאורך יחסי העבודה. יציבות ההסכם הקיבוצי בעת שינוי מעסיקים נובעת מתפיסה לפיה ההסכם הקיבוצי "גופו הסכם ונשמתו חוק" כך שהוא חל על כל העובדים, הנוכחיים והעתידיים, ואינו מוגבל לזהותם של עובדים ספציפיים, וכן חל על מקום העבודה, גם רציפות זכויות לעובדים בעת חילופי מעסיקים חיונית לשם הגשמת תכליות משפט העבודה הקיבוצי, הגנה על כוחם הקיבוצי של עובדים ועל מעמדם של ארגוני עובדים, מתן תוקף להתארגנות עובדים קיימות אף תכליות כלליות המצדיקות הגנה על זכויות העובדים בעת חילופי מעסיקים, ובכללן אינטרס היציבות של הפעילות העסקית והשירותים החברתיים, מניעת תחלופה בלתי פוסקת של כוח סעיף 18 לחוק נוסח בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז חלו תמורות דרמטיות במבנה שוק העבודה, והתפתח מגוון של צורות העסקה מורכבות שלא היו קיימות במועד חקיקתו, ואשר קיבלו את הכינוי הכללי ״שוק העבודה השניוני״, דהיינו – העסקה משולשת ועקיפה, באמצעות זכיינים, מפעילים, מקומות עבודה, אתרי עבודה, יחידות תעסוקתיות וקבוצות כוח אדם מיד ליד, כאשר גורמים שונים ומגוונים מעסיקים את העובדים ומפעילים את השירות או את הפעילות העסקית לפרקי זמן קצרים וקצובים. בהתאם, זהות המעסיק משתנה תדיר, גם כשהעובדים ממשיכים בפועל לבצע את אותה עבודה, באותה משרה, באותו אתר. ברבות השנים התרחב שוק העבודה השניוני, והוא חולש כיום על חלק ניכר סעיף 18 לחוק משתמש במונח "עבר מפעל מיד ליד", אך קיים חוסר בהירות באשר לשאלה אם חילופי מעסיקים בשוק העבודה השניוני חוסים תחת מונח זה. לנוכח ספק באשר לרציפות תחולתם של הסכמים עובדים למינימום ולשלול מהם זכויות שהושגו במאמץ ארוך שנים של התארגנות ומשא ומתן קיבוצי, וכן לבטל יחסים קיבוציים שנבנו לאורך שנים ולאיין את מעמדה של נציגות העובדים. הכול, גם במצב בו לא חל שינוי משמעותי בכוח האדם, ביחידת המיקוח או במעמד היציגות של ארגון העובדים ביחידת היבט מרכזי של זכות ההתארגנות הוא הזכות לקיים יחסי עבודה קיבוציים ארוכי טווח, לאורך תקופה המאפשרת משא ומתן, חתימה על הסכמים ומימושם, שיפורם, והסתמכות על הזכויות שהוקנו ומתן קיבוצי, שכן לא תהיה אפשרות להסתמך על תוקפן של הסכמות קיבוציות במקום העבודה. בכך