הצעת חוק הסדרת מעמדם של אנשי צוות בהפקות מקומיות, התשפ"ג-2023

שוק ההפקות מתאפיין בישראל בכך שהמועסקים בו עונים להגדרות שנקבעו בפסיקה של "עובדים" אך בפועל מועסקים כ"משתתפים חופשיים" בחשבונית ולא מקבלים תלוש שכר. מהות העסקה זו שוללת את זכויות העובד הבסיסיות כגון הגבלת שעות עבודה והעסקה בשעות מרובות ללא כל מכסה, המחוקק כבר קבע כי על עובדים אלו יהיו זכאים לדמי אבטלה וייחשבו כעובדים לצורך סיווגם במוסד לביטוח לאומי למרות שיטת התשלום בחשבונית. בנוסף הייחודיות של ענף ההפקות מתבטאת בכך שמדובר בענף המאופיין בעבודה אישית, במיעוט מפיקים וריבוי אנשי צוות. לפיכך, בדומה למדינות מערביות אחרות בהן ישנו ריבוי קטגוריות של העסקה המעניקות זכויות וחובות שונים בין דפוס העסקה אחד לשני, מוצע לקבוע כי חלק קטן מחוקי העבודה יחולו על העסקת אנשי הצוות בתחום ההפקות, וזאת על מנת להבטיח את בריאותם, חופש ההתארגנות וכבוד האדם. בישראל השיטה המשפטית מכירה בכך שוב ושוב כפי שנפסק בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע)ארצי(13-11-37078 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' ליה נאידורף "שלפיה הכרה בקיומם של יחסי עובד ומעסיק הינה תלוית הקשר ומשכך יכול ויקבע כי יש להכיר בקיומם של יחסים שכאלה לצורך חוק מסוים בלבד ואף לצורך סעיף מסוים באותו חוק)דנג"ץ 95/4601 חי יוסף סרוסי נ' בית-הדין הארצי לעבודה נב)4(817)1998(; בג"ץ 98/1163 עפר שדות נ' שירות בתי הסוהר, נה)4(817)2001(; בג"ץ 93/5168 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, נ)4(628)1996(; תבע)ארצי(נה/109-02 אסנת דפנה לוין נ' המוסד לביטוח לאומי ]ניתן ביום 1996.1.10[(. ואולם, ראוי שיישום של ההלכה ביחס לענף תעסוקה שלם תיעשה בחקיקה ראשית ולא בדרך של הסדרה שיפוטית. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברות הכנסת נעמה לזימי ואבתיסאם מראענה)פ/24/2261(. הצעת החוק זהה לפ/24/2261 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית. --------------------------------