הצעת חוק ביטול מאסר חלף קנס (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2022

הצעה זו נועדה להביא לביטולו של הסדר "מאסר חלף קנס" אשר פוגע בזכות לכבוד של נקנסים חסרי יכולת כלכלית. מטרת ההצעה היא להביא לייעול גביית קנסות, תוך איזון ראוי בין הזכות לחירות ושוויון של נקנסים חייבים לבין האינטרס הציבורי באכיפת עונשים שהוטלו בהליך הפלילי או מנהלי. בשנת 2013 מדינת ישראל הכירה בפגיעה הלא מידתית של מאסר חייבים ועל כן בוטלו ההוראות בחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, המאפשרות להטיל מאסר על חייבים לשם אכיפת תשלום חוב כספי אזרחי)למעט חוב מזונות(. הנחת המוצא שהתקבלה הייתה שהכנסת אדם למאסר היא אמצעי המהווה פגיעה קשה בזכות לחירות שאינו תורם לגביית חובות מאנשים שאין להם יכולת כלכלית לשלמם. ואולם, כליאה של חייבים שאין להם יכולת כלכלית מספקת עדיין קיימת בישראל במסגרת הסדר של "מאסר חלף קנס" לפי סעיף 71 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 ולפי סעיף 19 לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו– 1985. הסדר זה מאפשר לאסור חייב שלא עמד בתשלום הקנס שהוטל עליו בהליך הפלילי או מינהלי. על פי מחקרם של רביע אגבריה ואיילת עוז "משלמים בחירותם: האם בשלה העת להורות על ביטולו של המאסר חלף קנס")עיוני משפט מב 477)2020(, השימוש בהוראת סעיף 71 לחוק העונשין בגזרי דין הפך לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. מתוך כ-000,30 מקרים שגזר הדין בהם כולל הוראת מאסר חלף קנס שניתנים מדי שנה, מונפקות מדי שנה כ-000,3 פקודות מאסר לחייבים, ומאות מתוך פקודות אלו מופעלות הלכה למעשה ומובילות לכליאתם של אנשים בשל אי-תשלום הקנס. על כן, עולה הצורך בעת הזו להידרש לקשיים שמייצר ההסדר וגורמים לפגיעה בזכויות הנקנסים. קושי עיקרי הוא שההסדר הקיים לא משרת את התכליות אותן ההסדר נועד לממש שהן אכיפה, כאשר איום המאסר נועד לתמרץ את החייב לשלם ובכך לשמש אמצי גבייה אפקטיבי של הקנס; וענישה,