מעקב כנסת 25

חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024

עבר
התקבלה בקריאה שלישית· פרטית
תקציר הצעת החוק
נקבע כי שר הפנים רשאי להורות, לאחר קיום שימוע, על גירושו של בן משפחה של מחבל, אם הוא ידע מראש על תוכניתו של בן משפחתו לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את עשייתו, אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או אם פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור. תוקף צו הגירוש לעניין אזרח ישראלי לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על 15 שנים, ולעניין תושב קבע או ארעי - לא יפחת מעשר שנים ולא יעלה על עשרים שניםמקור: אתר הכנסת ←

דברי הסבר

בשנים האחרונות, ובפרט לאחר תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), התגברו המקרים שבהם אזרחים ובעלי רישיון לישיבת קבע בישראל מסיתים לטרור, אם באמצעות פרסום קריאות ישירות לביצוע מעשי טרור ואם באמצעות פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשים אלו, תמיכה בהם או הזדהות עימם. הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה לטפל במקרים של עידוד טרור והסתה לביצוע מעשי טרור, באמצעות הסדרת סוגיית ביטול אזרחותו או רישיונו לישיבת קבע של אדם שהורשע בביצוע עבירה של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור כאמור בסעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), ובמעשים אלו הפר אמונים למדינת ישראל. סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור קובע עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר על מי שעושה אחד מאלה: (1) מפרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור; (2) מפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עימו, ועל פי תוכנו של (7 בפברואר 2024). הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור. לעניין ביטול אזרחות, מוצעים שני תיקונים בחוק האזרחות, התשי"ב–1952 (להלן – חוק האזרחות): 1. מוצע לקבוע שעבירה לפי סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור שנעשתה בזמן מלחמה או פעולה צבאית משמעותית כמשמעותן בחוק־יסוד: הממשלה (להלן – מלחמה), תתווסף לרשימת העבירות המנויות בסעיף 11(ב1)(1)(א) לחוק האזרחות באופן שניתן יהיה לבטל את אזרחותו של מי שהורשע בביצוע עבירה זו, נידון למאסר בפועל ומקבל כספים בזיקה לטרור, ואף להרחיקו מישראל בתום ריצוי עונשו, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק האזרחות. 2. מוצע להוסיף את העבירה האמורה, אם נעשתה בזמן מלחמה כאמור, לרשימת העבירות המנויות בסעיף 11א(א) לחוק האזרחות, וכך בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה כאמור יוכל לבטל את אזרחותו הישראלית לבקשת שר הפנים, נוסף על כל עונש אחר. לעניין ביטול רישיון לישיבת קבע, מוצעים שני תיקונים בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל): 1. מוצע לקבוע שעבירה לפי סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור שנעשתה בזמן מלחמה או פעולה צבאית משמעותית כמשמעותן בחוק יסוד: הממשלה (להלן – מלחמה), תתווסף לרשימת העבירות המנויות בסעיף 11א(א1)(1)(א) לחוק הכניסה לישראל, וכך שר הפנים יוכל לבטל את רישיון ישיבת הקבע של מי שהורשע בביצוע עבירה זו, נידון למאסר בפועל ומקבל כספים בזיקה לטרור, ואף להרחיקו מישראל בתום מאסרו, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק הכניסה לישראל. 2. מוצע להוסיף את העבירה האמורה, אם נעשתה בזמן מלחמה כאמור, להגדרה של "הפרת אמונים למדינת ישראל", וכך שר הפנים יוכל לבטל את רישיונו לישיבת קבע של מי שעשה מעשה כאמור ונידון למאסר בפועל בהתאם לתנאי חוק הכניסה לישראל. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכנסת, בין היתר, בזהות הגורם המוסמך לקבל החלטה על ביטול רישיון לישיבת קבע בעניין זה, בצורך לקבוע מועד סיום מפורש לתקופה המוגדרת בהצעה כ"מלחמה", בצורך לחדד את המאפיינים המהותיים של הנסיבות שיאפשרו את ביטול האזרחות או הרישיון לישיבת הקבע ובצורך לקבוע מנגנון ברור להעברת מידע בין גופי הממשלה לשם יישום החוק המוצע.

מקור: הצעת חוק לקריאה הראשונה · 2024-07-08 · אתר הכנסת (בלשון היוזם).

הנוסח שהתקבל בפועל עשוי להיות שונה בעקבות דיוני הוועדה.

יוזמים וחתומים

9ח"כ חתומים. ★ מסמן את המציע הראשון. לחצו למעבר לח"כ.

הצבעות במליאה

צפייה בהצעת החוק באתר הכנסת ←📄 נוסח החוק שפורסם ברשומות