הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ג-2022

היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים. התש"ם–1980 – והן בכל תפוצות הגולה. נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת. בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ממלכתיים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מוצע לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בהסכמת הצדדים בעניינים אזרחיים בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים ממוניים בהסכמת הצדדים. על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור לפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בענייני ממונות פורסמו בקבצי פסקי דין רבניים, והם חלק מן המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב הן בישראל – לרבות לפי חוק יסודות המשפט, בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק מפקח על גבולות הסמכות של בתי הדין הרבניים, לרבות על חובתו שלא לפסוק בניגוד להוראות חוק המכוונות אל בית הדין. בפסק הדין שניתן בבג"ץ 03/8638 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים)2006(, סא)1(259, נאמר כי "עקרון החוקיות" מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. הסמכת בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה לחפצים בכך היא מענה הולם לצורך זה וביטוי הולם וראוי להיותה של מדינה ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות קהילותיהם, במיוחד כאשר מדובר בדין-תורה, המשפט העברי, מורשתו של העם היהודי. דרך זו משתלבת עם זכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הרבניים, ועם ערכיה של מדינת אופן ההסדרה דומה להוראות סעיף 155 לחוק הירושה, התשכ"ה–1955, לפיו נתונה לבית דין דתי