הצעת חוק מתאם ממשלתי לזכויות ילדים ונוער, התשפ"ג-2022

ובעתיד. על אף חשיבותו, הטיפול בנושא מפוזר בין יחידות ממשלתיות רבות ובפועל חסרה תשתית ממוקדות. לנוער בסיכון גבוה ולנוער נושר, "וזאת למרות תמימות דעים ביניהם בדבר הצורך הקריטי בשיתוף פעולה ביניהם והנזקים הנגרמים לבני הנוער בהיעדרו". בעיה זו היא מובנית וחוזרת על עצמה במספר רב של בילדים, תחלואה כפולה של ילדים ונוער, טיפול בילדים יתומים, אפוטרופסות קטינים ועוד. בהקשר זה נציין גם את השולחנות הבין-מגזריים הפועלים בהצלחה בתקופת הקורונה במשרד ראש הממשלה. כדי לחולל שינוי מהותי. פועלים גופים ונציבויות לעניין זכויות ילדים, חלקם מעוגנים בחוק המסדיר את פעילותם. לגופים אלה לטיפול בילדים ונוער ולשמירה על זכויותיהם השפעה משמעותית ביותר על החברה בישראל בהווה לתיאום בין משרדי של גופי הביצוע והיחידות הממשלתיות העוסקות בטיפול בילדים ונוער ובגיבוש מענה לצורכיהם. תיאום זה נדרש הן לשם גיבוש מדיניות שוטפת והן לשם קידום פתרונות מעשיים לסוגיות השארת שיתוף הפעולה והתיאום ליד המקרה או למצער ליוזמות "אד-הוקיות" עלולה אף לגרום לנזקים של ממש. כך, למשל, דו"ח מבקר המדינה 70ב שהתפרסם בחודש מאי 2020, קבע כי כשל מערכתי מתמשך של חוסר-תיאום בין משרד החינוך למשרד הרווחה, מונע מזה שנים הענקת שירותים חיוניים נושאים הנוגעים לילדים ומחייבים תיאום בין משרדי ממשלה, כגון ילדים ונוער בסיכון, עבריינות הניסיון מלמד כי מינוי גורם שתפקידו לתאם ולקדם שיתוף פעולה יכול לסייע בקידום תחומים, כפי שהדגימה פעילותן המוצלחת של מספר יחידות תיאום בין-משרדיות, כגון מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער ויחידת התיאום למאבק בגזענות שבמשרד המשפטים. האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד עוסקת בזכויותיהם של ילדים במגוון תחומים: מדיניים, אזרחיים, חברתיים, תרבותיים, כלכליים, רגשיים ועוד. ישראל אשררה את האמנה ב-2 בנובמבר 1991 ובכך הצטרפה למרבית אומות העולם, הן בהכרה בחשיבות ההגנה על זכויות הילדים וקידומן והן בהתחייבות לפעול למען יישומן הלכה למעשה. האמנה מטילה חובות ברורות על המדינות לפעול ליישום הוראותיה ולהבטחת זכויות ילדים ונוער, מתוך שאיפה לחולל שינוי אמיתי במעמדם של ילדים בעולם. חתימת המדינה על האמנה ואשרורה על ידי הממשלה היוו אמנם נקודת ציון משמעותית, אך אין די בכך בסעיף 4 קובעת האמנה כי על המדינות לנקוט שורה של צעדים תחיקתיים, מנהליים ואחרים לשם מימוש הוראותיה. במדינות רבות ובהן אוסטרליה, צרפת, אירלנד, קנדה, נורבגיה, בריטניה ושוודיה