מעקב כנסת 25

חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023

עבר
התקבלה בקריאה שלישית· פרטית
תקציר הצעת החוק
החוק מבהיר כי הוראות ההחמרה בענישה בגין מעשה טרור חלות על עבירות מין, וכן מחיל את הוראות ההחמרה בענישה בגין עבירה ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, כמשמעותה בחוק העונשין, על עבירות הטרדה מינית. בנוסף, בית המשפט רשאי לפסוק כפל הפיצוי הקבוע בחוק בגין עבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור. לצד זאת, נקבעה חובת דיווח שנתית לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אודות מספר כתבי האישום שהוגשו ומספר תיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות מין ועבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, או שהן מעשה טרור.מקור: אתר הכנסת ←

דברי הסבר

כלל י הצעת חוק זו נועדה להתמודד עם פגיעה מינית בנשים או הטרדה מינית של נשים על רקע לאומני על ידי כך שיובהר כי עבירת מין עשויה להיחשב למעשה טרור לעניין חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), וכי ההוראה בדבר מניע של גזענות בעבירות כאמור בסעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), תחול גם על עבירות הטרדה מינית. עוד מוצע לקבוע הוראות לעניין כפל פיצוי ללא הוכחת נזק למי שנפגע מסוגים מסוימים של הטרדה מינית על רקע לאומני. סעיף 37 לחוק המאבק בטרור קובע שהעונש בצד עבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, ולא יותר מ־25 שנות מאסר (בהחרגת עבירות מסוימות המנויות בסעיף 37 לחוק המאבק בטרור). סעיף 144ו לחוק העונשין קובע כי העונש על עבירות מסוימות כפי שיפורט להלן הנעברות מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים, הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, ולא יותר מעשר שנות מאסר. גזענות מוגדרת בסעיף 144א לחוק העונשין "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע, השתייכות לגזע או למוצא לאומי–אתני". העבירות שעליהן חל סעיף 144ו האמור הן עבירות נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירות של איומים או סחיטה ועבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים בשירות הציבור וכלפיו, ובלבד שהעונש עליהן הוא עד עשר שנות מאסר. לפיכך מוצעים תיקוני חקיקה בחוקים אחדים. סעיף 1 מוצע להבהיר כי עבירות מין לפי סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין עשויות להתבצע בנסיבות שבהן הן מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, כך שהעונש על ביצוע עבירה כאמור יהיה כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, ולא יותר מ־25 שנים. הוראה זו לא תחול על עבירות המנויות בסעיף 37 לחוק המאבק בטרור (עבירות לפי החוק האמור, עבירות בגידה וריגול לפי חוק העונשין ועבירות שהעונש בצידן הוא מאסר עולם חובה). סעיף 2 מוצע להוסיף להגדרה "עבירה" שבסעיף 144ו(ב) לחוק העונשין עבירת הטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק למניעת הטרדה מינית), כך שהעונש על ביצוע עבירה זו מתוך מניע של גזענות או עוינות מחמת הסיבות המנויות בסעיף יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, לעניין עבירות שהעונש עליהן לא עולה על עשר שנים. סעיף 3 סעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות בסכום שלא יעלה על 000,120 שקלים חדשים. מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל סכום שלא יעלה על כפל הסכום האמור על מי שמבצע עבירה של הטרדה מינית המנויה בסעיף 5 לחוק האמור מתוך מניע של גזענות, ללא צורך בהוכחת נזק. סעיף 4 כדי להציף את המקרים שבהם מבוצעות עבירות מין ועבירות הטרדה מינית ממניע של גזענות ואת המקרים שבהם מבוצעות עבירות מין בנסיבות שבהן הן מעשה טרור, מוצע להטיל על גורמי האכיפה והתביעה חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת (להלן – הוועדה). מוצע לקבוע כי פרקליט המדינה והמפקח הכללי של משטרת ישראל ידווחו בכתב לוועדה, בכל שנה, על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים של עבירות מין ועבירות הטרדה מינית ממניע של גזענות ובתיקים של עבירות מין שהן מעשה טרור ועל מספר תיקי החקירות שנפתחו בעבירות כאמור, בהתאמה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון הוועדה בצורך לוודא כי נפגעות ונפגעי עבירות מין ממניע של גזענות מקבלים את ההכרה המלאה כנפגעי פעולות איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, תוך בחינת תיקוני חקיקה מתאימים, אם יידרשו.

מקור: הצעת חוק לקריאה הראשונה · 2023-07-10 · אתר הכנסת (בלשון היוזם).

הנוסח שהתקבל בפועל עשוי להיות שונה בעקבות דיוני הוועדה.

יוזמים וחתומים

5ח"כ חתומים. ★ מסמן את המציע הראשון. לחצו למעבר לח"כ.

הצבעות במליאה

צפייה בהצעת החוק באתר הכנסת ←📄 נוסח החוק שפורסם ברשומות